סע"ש 25889-03-15

1.לפני בקשת המבקש ליתן צו למשיבה להשיב לשאלון שהעביר וכן להודות ברשימת עובדות שפרט.

לאחר שעמדתי על טענות הצדדים להלן הכרעתי:

2. תקנה 46 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין) התשנ"ב-1991 (להלן: תקנה 46) קובעת בס"ק א'-ג':

(א)בית הדין או הרשם רשאי ליתן צו למסירת פרטים נוספים, ולבקשת בעל דין אף לגילוי או לעיון במסמכים, אם היה סבור שיש צורך בכך כדי לאפשר דיון יעיל או כדי לחסוך בהוצאות.

(ב)בית הדין או הרשם רשאי, מטעמים מיוחדים שיירשמו, ליתן לבקשת בעל דין צו למסירת שאלון לבעל דין אחר, אם היה סבור שיש בכך כדי לאפשר לבית הדין להכריע בשאלות שהן באמת השאלות השנויות במחלוקת בין בעלי-הדין.

(ג)בהחליטו בבקשה כאמור בתקנת משנה (א) או (ב), ישקול בית הדין או הרשם, כל הצעה שתבוא מצד בעל דין למסור פרטים או להודות בעובדות או להראות או להמציא מסמכים.

3. כאמור, בקשת המבקש נוגעת הן לתשובות לשאלון והן להודאה בעובדות ואתיחס לכל אחת מהן בנפרד.

אשר למתן תשובות לשאלון:

4. לפי תקנה 46 צו למתן תשובות לשאלון ינתן רק "מטעמים מיוחדים שנרשמו". זאת, מעבר לתנאי הבסיסי של הרלבנטיות ,קרי "כדי לאפשר לבית הדין להכריע בשאלות שהן באמת השאלות השנויות במחלוקת". זה לא מכבר הבהיר בית הדין הארצי משמעות אותו סייג בקבעו בבר"ע (ארצי) 59112-05-15 גליל מיקרוגלים ישראל (2003) בע"מ נ' אורית מיארה-קטן (16.10.15):

תקנה 46(ב) לתקנות קובעת כי לשם מתן צו למענה על שאלון נדרשים "טעמים מיוחדים שנרשמו". אשר למשמעות התקנה נקבע בעניין בן עזרא כי "השימוש בהליך ביניים של שאלון צריך שיהא נדיר ושרק בנסיבות יוצאות דופן ינתן", ובעניין קרוגליאק נפסק כי "אין להפעיל סמכות זו כעניין שבשיגרה, אלא רק במקרים חריגים המצדיקים זאת, וכאשר האמצעים הדיוניים האחרים אינם מאפשרים בירור תקין של ההליך".

הפסיקה האמורה אינה "רשימה סגורה". כך למשל, בעניין רובנוב התייחסה חברתי השופטת סיגל דוידוב-מוטולה למתן צו מענה לשאלון במקרים של תביעות אפליה, שבהן, מטבע הדברים, נדרש לתובע מידע "רוחבי" שלא בהכרח ניתן לו ביטוי במסמכים קיימים, ולכן נדרש לעיתים "לייצר" מסמך מתאים בדמות מענה על שאלון ....

ניתן להעלות על הדעת "טעמים מיוחדים" נוספים, כגון מסקנה כי קבלת המידע בדרך של שאלון תביא ליעילות רבה יותר של הדיון, לחיסכון בעדויות ובהוצאות. יש לזכור כי מענה על שאלון הוא כלי דיוני, ואין לפרש את תקנה 46(ב) לתקנות באופן שירוקן מתוכן את האפשרות לעשות שימוש בכלי דיוני זה. בצד אלה אין אלא לשוב ולהדגיש כי מענה על שאלון מחייב "טעמים מיוחדים", ויש להיזהר מפני מצב שבו השאלון ומחלוקות בקשר אליו יגרמו לסרבול הדיון ולעיכובו.

במקרה הנוכחי, למעשה, שאלת "הטעמים המיוחדים" לא היתה צריכה להתעורר, ..על כל פנים, ניתן לאתר במקרה זה "טעם מיוחד", שכן המידע המבוקש מצוי בידי העובדת, ובסבירות גבוהה הוא אינו יכול "להישלף" מתוך הזכרון תוך כדי חקירתה הנגדית, כך שמשיקולים של יעילות הדיון יש יתרון מובנה לכך שהמענה לשאלות יעשה לאחר בדיקה של העובדות. (ההדגשות אינן במקור)

על פי הנפסק לעיל, יש להזהר מכך שתשובות לשאלון יסרבלו הדיון במקום לפשטו, ומאידך יש מקום לשקול מתן תשובות לשאלון כאשר המידע המבוקש אינו מצוי בידיעת הצד המבקש, ואף אינו ניתן לאיתור פשוט במסגרת חקירה נגדית- ובכך ייעל השאלון את ההליך.

5. לענין זה ציינה המשיבה בצדק כי הן בבקשות הקודמות והן אף בבקשה זו, לא פורטו כל טעמים מיוחדים המצדיקים מתן תשובות לשאלון. למעשה, לראשונה בתגובה לתשובת המשיבה לבקשה, שטח המבקש עמדתו בשאלה מהם הטעמים המיוחדים להצדקתה.

בנסיבות הענין לא היה גם תימה בכך שהנתבעת ציינה רק באופן כללי כי לטעמה חלק מן העובדות/שאלות כלל אינן רלבנטיות למחלוקות שבין הצדדים בלי לפרט אילו מהן, ומבלי אף לפרט מהו אותו חלק שבהן שלטעמה יובהר במסגרת הראיות.

6. עיון בטעמים שהועלו בסעיף 10(ה) לתשובה לתגובה מעלה כי מטרת השאלות היא להצביע על חוסר תום הלב הנטען בהתנהגות המשיבה. מעבר לכך, בהסברו הכללי טוען המבקש כי המידע אינו מצוי בידי גורם מסוים בנתבעת ולפיכך מתן תשובות ידרוש "עריכת התיעצויות פנימיות בין מספר גורמים ועיון בארכיונים. לפי כך אין לתובע דרך כלשהי לקבל מידע על העובדות אלא לפנות לנתבעת עם בקשה זו" (ס' 3 לתשובה לתגובה).האם יש בנסיבות הענין טעמים מיוחדים להצדקת מתן תשובות להן?

7. אשר לשאלות 1-2: דומה כי ברי ששאלות אלה נוגעות למחלוקת שבין הצדדים. משכך , יש להניח, כי גם בשלב הבאת הראיות יתנו עדי הנתבעת גרסה משלהם בענין זה ואף יוכלו להחקר בקשר לכך. עם זאת קיים ספק מהו היקף המידע שיוכל להמסר ביחס לשאלות אלה במעמד החקירה הנגדית באשר יתכן והמענה לא ימצא בפיו של העד שיובא על ידי הנתבעת, ובשל ספק זה, אני מורה כי תנתנה תשובות לשאלות אלה.