סע"ש 25805-04-13

1.מונחת בפניי בקשת הנתבע לביטול פסק הדין מיום 2.11.2014 שנתן תוקף להסכם פשרה שהוגש על ידי הצדדים (להלן- הבקשה) .

הרקע לבקשה

2.ביום 14.4.2013 הגיש התובע תביעה כנגד הנתבע על סך של 61,391 ₪ וזאת בגין שכר עבודה, פיצויי פיטורים, דמי הבראה, פדיוןחופשה, דמי חגים וחלף הפרשות לפנסיה.

3.הנתבע הגיש כתב הגנה במסגרתו הכחיש את טענות התובע וטען, בין היתר, שהתובע קיבל את כל הזכויות שהגיעו לו בגין תקופת העבודה. לגבי נסיבות העבודה נטען כי התובע נטש את העבודה ולקח עמו דלת כניסה בשווי העולה על 20,000 ₪. עוד קודם למועד סיום העבודה, התובע החל לבצע עבודות פרטיות מביתו, תוך שימוש בציוד ובחומרים שנלקחו מהנגרייה של הנתבע.

4.לדיון המוקדם שהתקיים ביום 9.12.2013 לא התייצב הנתבע ובא כוחו ציין לפרוטוקול כי "הנתבע אמור היה להגיע ולפני 40 דקות התקשר ואמר שהרכב בגלל הגשם כבה בדרך והוא מחכה לגרר ואמרתי לו שנסתדר בלעדיך". ל

אחר שהתנהל דיון מחוץ לפרוטוקול לצרכי פשרה ולאחר שהצדדים לא הגיעו להבנות באותה העת והתיק נקבע להוכחות.

5.ביום 2.11.2014 במועד הדיון הקבוע להוכחות, הוגש הסכם פשרה חתום על ידי ב"כ הצדדים ולפיו לסילוק מלא סופי ומוחלט של מלוא תביעות התובע כנגד הנתבע, ישולם לתובע סך של 35,000 ₪ בעשרה תשלומים שווים חודשיים ורצופים החל מיום 10.12.2014 ואילך.

הסכם הפשרה קיבל תוקף של פסק-דין ביום 2.11.2014.

6.ביום 26.5.2015 הגיש הנתבע בקשה לביטול פסק הדין ולעיכוב הליכי ההוצאה לפועל שנפתחו נגדו וזאת בטענה שהסכם הפשרה לא היה על דעתו וכי בא כוחו דאז, עו"ד עמארנה, חרג מההרשאה שניתנה לו.

ביום 1.06.2015 ניתנה החלטה על עיכוב ביצוע פסק הדין עד למתן החלטה אחרת.