סע"ש 2561-01-16 ואח'

התביעה שלפנינו, עניינה טענות הסתדרות הגמלאים בישראל בדבר קיפוח מתמשך של זכותם של גמלאי תנובה להקצאת מניות ולזכויות בעלות בתאגיד.

לפנינו בקשה מטעם הנתבעת, תנובה מרכז שיתופי לשיווק תוצרת חקלאית בע"מ (להלן גם: "תנובה") להורות על סילוק תביעת הגמלאים נגדה על הסף, בין היתר בשל התיישנות, השתק עילה והיעדר כימות.

התביעה העיקרית וההליכים בתיק 

1. תחילתו של ההליך בבקשה לצו מניעה זמני בבקשת צד לסכסוך קיבוצי מחודש אוקטובר 2014, שהגישו הסתדרות הגמלאים בישראל (להלן גם: "הגמלאים"), יחד עם עמותת עזרה הדדית של ארגון גמלאי תנובה ארצי. ההליך החל, במקורו, נגד תנובה ושתי משיבות נוספות, חברת אייפקס (להלן גם: "אייפקס"), שהייתה בעלת מניות בתנובה, וחברת ברייטפוד גרופ (להלן גם: "ברייטפוד"), חברה סינית שרכשה את מניות תנובה.

    

2. תנובה היא אגודה שיתופית מרכזית, בהתאם לפקודת האגודות השיתופיות, שנוסדה בשנת 1926.

    

3. לטענת הגמלאים, חלה חובה להקצות מניות לגמלאי תנובה, ולפצותם בגין העברת השליטה בתנובה. כן הם מבקשים לעגן תשלום שנתי בגין זכויותיהם. לפיכך, ביקשו הגמלאים, במסגרת בקשתם לצו המניעה, לעכב העברת 3% משווי עסקת מכירת הבעלות בתנובה מחברת אייפקס לחברת ברייטפוד גרופ. שוויה המלא של תנובה בהתאם לעסקת המכירה, בהתאם לכתב התביעה, הוא 8.6 מיליארד ₪.

    

4. לאחר דיון בבקשה, החליטו הגמלאים למחוק את בקשתם לסעד זמני. בעקבות בקשות ותגובות רבות נוספות, נמחקו אף כל יתר הצדדים לבקשה, פרט לתובעת דנן, היא הסתדרות הגמלאים, ולנתבעת, תנובה. נכון להיום, בהתאם להודעת תנובה, כבר הושלמה עסקת המכירה.

    

5. תביעתם העיקרית של הגמלאים הוגשה ביום 20.10.14, וביום 23.12.15, בתום דיון במעמד הצדדים, הוסכם והוחלט כי התביעה תתברר כתביעה בהליך רגיל, ולא כסכסוך קיבוצי. הנתבעת, היא תנובה, הגישה כתב הגנה. בכתב ההגנה טענה תנובה, כי הגמלאים, עובדי תנובה לשעבר, מעולם לא הוכרו כבעלי מניות בתנובה ולא ניתנה להם כל התחייבות להקצאת זכויות.