סע"ש 25331-09-13 אבו אל היג'א נ' ערטול

1.התובע, הגיש כנגד הנתבע, תביעה על סך של 167,241 ₪, בטענה כי הוא פוטר באופן מפתיע ושלא כדין תוך העלאת טענות וחשדות שווא כנגדו ותוך שלילת זכויותיו הקוגנטיות.

הנתבע, מאידך טען, כי התובע, במהלך תקופת עבודתו, נטל לעצמו מהכספים שגבה מהלקוחות בסכום מצטבר של למעלה מ- 138,000 ₪, וכי התובע הודה בכך, והצדדים פעלו לגיבוש הסדר להחזרת הכספים. כן טען הנתבע כי בעקבות גילוי מעשיו של התובע, הוא חש בושה ולכן נטש את עבודתו בפתאומיות וללא כל הודעה מוקדמת ומיד התחיל לעבוד בחברה אחרת.

בנוסף, העלה הנתבע טענת קיזוז, ביחס לסכומים שגזל ממנו התובע.

2.מהלך הדיון-

ביום 10.11.2014 התקיימה, לפנינו, ישיבת הוכחות במהלכה נחקרו התובע והנתבע, על תצהירי עדותם הראשית.

בסיום ישיבת ההוכחות קצבנו לצדדים, לבקשתם, מועדים לשם הגשת סיכומיהם ולאחר שאלו הוגשו (סיכומי התובע ביום 20.12.2014 וסיכומי הנתבע, ביום 18.01.2015), הבשיל התיק למתן פסק דין.

3.ואלה העובדות הרלוונטיות, כפי שהן עולות מרשימת המוסכמות, מכתבי הטענות, מהעדויות ומהראיות:

א.הנתבע, בעל עסק משפחתי לסיטונאות מזון.

ב.התובע עבד בשירותי הנתבע, כסוכן ונהג משאית לחלוקת סחורה, מיום 01.06.2007 ועד ליום 17.05.2013.

ג.התובע חתם, ביום 13.05.2013, על מסמך שהוכתר כ"תצהיר והודאה" (להלן: "התצהיר") במסגרתו הודה כי מעל בכספי העסק ונטל משם כספים. לתצהיר צורפה רשימה בכתב ידו של התובע ובחתימתו (נספחים א ו- ב' בהתאמה לתצהירו של הנתבע)

ד.התובע חתם גם ביום 14.05.2013 על מסמך נוסף (נספח ג' לתצהיר התובע), שגם הוא נערך בכתב ידו, במסגרתו התחייב לשלם סכום של 13,020 ₪ בנוסף לסכום שפורט בנספח א' מיום 13.05.2013.

ה.מיד עם סיום עבודתו של התובע בשירותי הנתבע הוא החל הוא לעבוד בחברת טמפו.

4.ואלה הפלוגתאות, בהן עלינו להכריע: