החלטה 24965-09-14

המבקשת הגישה בקשה לפטור מתשלום האגרה (להלן: "הבקשה").

בבקשה נטען, בין היתר, כי המבקשת הינה עולה מאתיופיה, אם חד הורית לחמישה ילדים הסמוכים על שולחנה. המבקשת איננה עובדת בשל מצב בריאותי לקוי, נוכח שבר בקרסול הנגרם –כך לטענתה – בתאונת עבודה.

המבקשת הצהירה כי מצבה הכלכלי קשה, היא מתקיימת מקצבת המוסד לביטוח לאומי ומתמיכת קרובי משפחה. עוד הוצהר כי הרכוש היחידי שבבעלות המבקשת הינו ריהוט בסיסי וכי אין למבקשת מכונית, חסכונות או כל רכוש שווה ערך אחר.

המבקשת מצהירה כי פנתה לקרובי משפחה בניסיון לגייס כספים לתשלום האגרה, אולם פניה הושבו ריקם.

עיון במספר תדפיסי בנק שהוצגו ע"י המבקשת, בהתאם להחלטת בית הדין מיום 9/9/14, מעלה כי אכן מצבה הכלכלי דחוק וכי הכנסותיה נשענות כולן על כספים מאת המוסד לביטוח לאומי.

ביום 29/9/14 הגישה המבקשת לראשונה לתיק בית הדין אישור המעיד על זכאותה לגמלת הבטחת הכנסה מאת המוסד לביטוח לאומי, החל מחודש ינואר 2014.

המשיבה לא הגישה תגובתה לבקשה, חרף חלוף המועד שנקבע בהחלטת בית הדין מיום 9/9/14.

משאושרה למבקשת גמלת הבטחת הכנסה ע"י המוסד לביטוח לאומי, מצאתי כי יש לקבל את הבקשה, בהתאם לקבוע בתקנות בית הדין לעבודה (אגרות) השתס"ח -2008, כדלקמן:

"12(א) בעל דין, הטוען שאין ביכולתו לשלם אגרה, יצרף לתובענה, עם הבאתה לראשונה לבית הדין, בקשה לפטור מתשלום אגרה בגין אותה תובענה, בצירוף תצהיר שיפרט בו את רכושו, רכוש בן זוגו ורכוש הוריו אם הוא סמוך על שולחנם, ומקורות הכנסתו בששת החדשים שקדמו לתאריך הבקשה; הבקשה והתצהיר יהיו לפי הטופס שבתוספת השניה.