סע"ש 24908-12-14

1. בפני בקשת המבקש (התובע) למחוק את כתב ההגנה של המשיבה (הנתבעת) על פי תקנה 46(ד) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין) התשנ"ב – 1991, וליתן פסק דין על יסוד כתב התביעה.

2.התובע טוען בבקשתו, כי המשיבה הפרה ולא מילאה אחר החלטת בית הדין לגילוי ועיון ספציפי במסמכים מיום 7/7/16. (להלן: "ההחלטה").

3.נטען מפי התובע, כי המשיבה לא ערערה על ההחלטה, אלא פרטה נימוקים לאי מילוי ההחלטה, חלקם נימוקים שכלל לא העלתה בתגובתה, טרם מתן ההחלטה.

4.המשיבה חולקת על טענות התובע וטוענת כי התשלומים בגין השירותים ששילמה לנתבעות הנוספות שפורטו בכתב התביעה או לחברות אחרות ,רוכזו בכרטסת אחרת ואין כל הפרדה בין התשלום ששולם לנתבעות לבין החברות האחרות, קל וחומר הפרדה בין התשלום בגין עבודת התובע ליתר העובדים.

עוד נטען ,כי חשיפה של מלוא כרטסות המשיבה מהווה פגיעה אנושה בסודותיה המסחריים ואינה עומדת במבחן המידתיות והסבירות.

נטען מפי המשיבה בתגובתה ,כי בית הדין הורה למשיבה להעביר לעיונו של התובע התשלומים ששולמו בעניינו ולכן חשיפת מלוא התשלומים שהעבירה בכל חודש לכל החברות עימן התקשרה אינה עומדת בהוראת בית הדין.

5.התובע הגיב לתגובת המשיבה וטען כי כל טענותיה נטענו בהתנגדותה למתן צו גילוי המסמכים הספציפיים, ונדחו עם מתן ההחלטה.

כן נטען כי המשיבה לא ערערה על ההחלטה.

6.לאחר עיון בטענות הצדדים ובהחלטה מיום 7/7/16 בקשת התובע למחוק את כתבי טענות המשיבה וליתן פסק דין על פי כתב התביעה- דינה להדחות.

7.אין מחלוקת כי המשיבה לא מילאה אחר ההחלטה ודי בכך כדי לחייבה בהוצאות ובשכ"ט בשלב זה בסך כולל של 3,000 ₪ בצירוף מע"מ אשר ישולמו על ידה לתובע תוך 30 יום.