חפש עורך דין לפי תחום משפטי
| |

סע"ש 24230-07-14

: | גרסת הדפסה
סע"ש
בית דין אזורי לעבודה ירושלים
24230-07-14
17.1.2017
בפני השופטת:
שרה ברוינר ישרזדה

- נגד -
המבקש:
מאגדה רינאוי
המשיב:
ביה"ס שמידט קולג' לבנות
החלטה

 

  1. בהמשך להחלטה מיום 19.7.2016 המציאה הנתבעת פניותיה אל שלושה עובדיה (שלושתם מורים למתמטיקה) אשר נתבקשו להודיע האם הם מסכימים כי יגולו מסמכים הנוגעים לתעודות/מסמכי הכשרה /תארים אקדמיים/תעדות הסמכה ורשיון הוראה. כן צרפה הודעה חתומה על ידי שלושת העובדים כי אלה אינם מסכימים לגילוי שכזה בנימוק שמדובר בעניניהם הפרטיים.

  2. צודקת התובעת בטענתה כי האופן שבו הוגשה עמדת המורים מעלה ספק האם אכן אלו עמדותיהם או שמא מדובר בעמדות הנתבעת עצמה. יותר מכך, בניגוד לאמור בהחלטה האמורה, שבה נקב בית הדין באופן המדויק שבו יש לפנות אל אותם מורים, הרי שהנתבעת , בנוסח הפניה שלה כללה פרטים רבים נוספים שלא נדרשו ובכלל זה שמה של התובעת וברי כי לכך יכול והיתה השלכה על עמדת אותם עובדים.

    התנהלות זו ראוי כי תחויב בהוצאות, והדברים ילקחו בחשבון עם סיום ההליך.

  3. ואולם- לגופו של ענין, נוכח עמדה זו של העובדים ומהטעמים שיפורטו להלן, לא מצאתי מקום להענות לבקשה לגילוי אותו מידע מבוקש. אבהיר:

  4. כאשר עסקינן בשאלת היקף גילוי מסמכים , הרי שעל פי פסיקת בית הדין הארצי, יש לבחון את מידת הרלבנטיות של המסמכים המבוקשים לבירור הסוגיות שבמחלוקת. רק ככל שמובהר כי המסמכים דרושים לבירור המחלוקות, יש לשקול האם ראוי, באיזון האינטרסים הכולל, להורות גם על גילוי מידע הנוגע לצדדים שלישיים , ובוודאי כאלה המתנגדים לכך.

  5. מקובל עלי כי לשם הוכחת טענת אפליה, נזקק תובע לקבל מידע הנוגע לצדדים שלישיים שביחס אליהם הוא טוען לאפליה, ולכן כאשר בפני בית הדין עומדת טענת אפליה , יתכן שיהא מקום לאפשר גילוי מידע (במגבלות מתחייבות) וזאת אף אם תפגע פרטיותם של אותם צדדים שלישיים.

  6. ואכן, תביעת התובעת כוללת גם טענה לאפליה, בניגוד להוראות סעיף 2 לחוק שויון הזדמנויות בעבודה , התשמ"ח -1988 שלפיו:

    (א)לא יפלה מעסיק בין עובדיו או בין דורשי עבודה מחמת מינם, נטייתם המינית, מעמדם האישי, הריון, טיפולי פוריות, טיפולי הפריה חוץ-גופית, היותם הורים, גילם, גזעם, דתם, לאומיותם, ארץ מוצאם, מקום מגוריהם, השקפתם, מפלגתם או שירותם במילואים, קריאתם לשירות מילואים או שירותם הצפוי בשירות מילואים כהגדרתו בחוק שירות ביטחון [נוסח משולב], תשמ"ו-1986, לרבות מחמת תדירותו או משכו, כמשמעותו בחוק שירות בטחון [נוסח משולב], תשמ"ו-1986, הצפוי להם, בכל אחד מאלה

    (ר' ס' 34 לכתב התביעה המתוקן.)

  7. אלא שהתובעת בכתב התביעה אינה מבהירה כלל ביחס למי היא טוענת כי הופלתה (ודאי אינה טוענת כי אפליתה היא בהשוואה לאותם מורים- ונוכח "סל" הטיעונים לאפליה שבסעיף 33 לכתב התביעה המתוקן, גם לא ברור באיזה אופן טוענת כי הופלתה כלפיהם, ואם כן , קבלת המסמכים המבוקשים לא יהא בה כדי להוכיח איזו מטענותיה, ומשכך אינם רלבנטיים לבירור המחלוקות.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 


כתבות קשורות

    חזרה לתוצאות חיפוש >>