סע"ש 23708-08-14

לפניי בקשה מטעם הנתבע 2 (להלן – הנתבע) לדחיית התובענה כנגדו על הסף (להלן - הבקשה).

טענות הצדדים בתמצית:

1.לטענת הנתבע יש למחוק או לדחות את התביעה כנגדו על הסף וזאת מחמת היעדר יריבות ו/או היעדר עילה ומחמת היות כתב התביעה קנטרני וטורדני. לטענת הנתבע, התובע הגיש בקשה לתקן את כתב התביעה וצירוף נתבע נוסף (הנתבע). במסגרת הבקשה ציין התובע, כי הנימוק לצירוף הנתבע הינו שקיים חשש שהנתבעת 1 (להלן – הנתבעת) כלל לא תגיב לכתב התביעה. בפועל חששו של התובע התפוגג והנתבעת הגישה כתב הגנה מפורט. מעבר לאמור, הנתבע כלל לא העסיק את התובע ואין ביניהם כל יריבות. העסקת התובע נעשתה ע"י הנתבעת בלבד והיא זו שהנפיקה לו את תלושי השכר. זאת ועוד, התובע כלל לא טען שיש לבצע הליך של הרמת מסך ההתאגדות.

2.בתגובה שהוגשה מטעם התובע נטען, כי הנתבע הוא הבעלים של הנתבעת ולו ידיעה ברורה על מצבה והוא אשר הפר ברגל גסה את חוקי העבודה ופגע בתנאי העסקתו של התובע. לטענת התובע במסגרת יחסי עבודה קיימת חובה מוגברת של תום לב והאחריות הקיימת על בעל המניות היא מוגברת. בנוסף, בהתחשב בכך שהבקשה הוגשה בניגוד לתקנות באשר לא נתמכה בתצהיר והמבקש עושה שימוש לרעה בהליכי משפט, יש לדחות את הבקשה.

דיון והכרעה:

3.לאחר ששקלתי את טענות הצדדים מצאתי לדחות את הבקשה למחיקת כתב התביעה כנגד הנתבע אולם מצאתי שיש להורות לתובע לתקן את כתב התביעה כך שיפורטו בו עילות התביעה הרלוונטיות לנתבע, כפי שיפורט להלן.

4.הלכה היא כי סעד המחיקה על הסף יינתן במשורה ובבתי הדין קצרה המשורה עוד יותר. ובלשונו של בית הדין הארצי לעבודה (ע"ע (ארצי) 408/07 מדינת ישראל – כהן (ניתן ביום 13.2.08)):

"סעד המחיקה על הסף הוא סעד קיצוני ובית הדין אינו נוהג בו אלא במקרים חריגים. בתי הדין לעבודה נוהגים בזהירות יתרה בבואם להכריע בבקשה למחוק תביעה על הסף ומעדיפים להורות על בירור העניין לגופו, על פני סילוק התביעה על הסף... וכבר נפסק כי 'בית-דין זה אימץ את ההלכות במשפט הכללי שיצאו מבית-המשפט העליון לעניין מחיקה על הסף, על-פיהן יש לנהוג בזהירות ולבחון בקפדנות את העובדות והטענות המופיעות בתביעה, וכל אימת שניתן לתקן פגם בתביעה אין למחקה על הסף'... בהתאם, 'נטיית בתי הדין לעבודה הינה לנהוג בזהירות יתירה וביד קמוצה בבואם להכריע בבקשה לסילוק התביעה על הסף'... זאת, מן הטעם ש'מחיקה על הסף אינה הדרך המועילה; אין היא מועילה מבחינה דיונית... ואין היא טובה ליחסי עבודה'; ו'על מנת שלא לשלול מבעל דין לממש את זכותו המשפטית' ".