עאבדין סאדק אסמאעיל נ' קטני ואח'

1. התובע, מר עאבדין סאדק אסמאעיל, הועסק משך קרוב ל – 10 שנים בנגריה שהייתה בבעלות הנתבעים, אב ובתו, ושפעלה באזור התעשייה תלפיות בירושלים. יחסי העבודה בין הצדדים הסתיימו עת התפטר התובע. לטענתו, בדין מפוטר.

2. בכתב התביעה המתוקן עותר התובע לתשלום הפרשי שכר, פיצויי פיטורים, פדיון דמי חופשה, דמי הבראה, פדיון דמי חגים, פיצוי בגין אי הפרשה לקרן פנסיה ופיצוי בגין אי הנפקת תלושי שכר.

3. לתובע העיד הוא עצמו ומר שוויקי עבדאללה מי שהועסק בנגרייה בצוותא עם התובע למשך כ- 7 חודשים בשנת 2011. לנתבעים העידו הם עצמם וכן יעקב קטני, בנו של הנתבע 2 ואחיה של הנתבעת 1. בנוסף העידו לנתבעים ה"ה מר יחזקאל רוחם, אשר עבד בנגרייה בין השנים 2006 - 2008 ומר הנרי כהן, ידידו של הנתבע 2 משכבר הימים וגמלאי אשר נהג לפקוד את הנגרייה לעתים תכופות, ככל הנראה על בסיס יומיומי, בשנים 2010 – 2015. לשם שלמות הדברים נוסיף, כי מלכתחילה הגיש התובע תצהיר של עד נוסף מטעמו, מר אבראהים סרור, אלא שהעד לא התייצב להיחקר על תצהירו ועל כן הוא נמשך מתיק בית הדין.

השתלשלות ההליך בבית הדין

4. בטרם נפנה לתשתית העובדתית הדרושה לעניין מצאנו ליחס מילים קצרות להשתלשלות ההליך בבית הדין. ראשיתו, בפסק דין בהעדר הגנה ועל יסוד כתב התביעה בלבד שניתן ביום 2.10.2013. במסגרת דיון ארוך במיוחד בבקשה לביטול פסק הדין שהגישו הנתבעים ניסו הצדדים, בעזרת בית הדין, לבוא לכדי הסכמה לגוף התביעה. אלא שמכשלו מאמציהם נעתרו להמלצת בית הדין ולפיה על אף התנהלות הנתבעים יבוטל פסק הדין וינתן לכל הצדדים יומם המלא בבית הדין, בכפוף לפסיקת הוצאות לחובת הנתבעים. החלטה ברוח זו ניתנה בתום הדיון ביום 3.2.2014. או אז עתר התובע לתיקון כתב תביעתו ומשהתקבלה בקשתו הוגש כתב הגנה והצדדים עשו מאמץ נוסף לבוא לכדי הסכמה במסגרת ישיבת פישור פנימית בפני נציג ציבור. בתום הישיבה ולבקשתם המשותפת של הצדדים קוימה ישיבה מקדמית נוספת. לאחר מכן נקצבו המועדים להגשת תצהירי הצדדים. ישיבה להוכחות נדחתה פעמיים. פעם אחת בשל מחלת בא כוח הנתבע 2 ובפעם נוספת בשל מחלת הנתבע 2 עצמו. הצדדים סיכמו טענותיהם על-פה בישיבה נפרדת שכונסה לשם כך סמוך לתום שמיעת ראיות הצדדים.

תשתית עובדתית

5. התשתית העובדתית הצריכה לעניין ואשר מרביתה אינה שנויה במחלוקת בין הצדדים היא זו שתפורט מטה.

6. הנתבע 2 (להלן: יצחק) והנתבעת 1 (להלן: הגר), הם אב ובת אשר הפעילו נגרייה באזור התעשייה תלפיות שבירושלים. שמה המסחרי של הנגרייה היה "נגריית איצ'ו". הנגרייה נסגרה בראשית שנת 2016 (עמ' 46, שורה 25).

7. התובע הוא יליד 1974, תושב בית חנינא נשוי ואב לארבעה ילדים (קטינים) ונושא תעודת זהות ישראלית (עמ' 11 שורה 10 ואילך). התובע החל את עבודתו בנגריה ביום 1.8.2003. על פי התובע, עת התקבל לעבודה בנגרייה היה כבר לנגר במקצועו ואילו על פי הנתבעים הוא רכש את רזי המקצוע בעבודתו אצלם. מכל מקום התובע היה לעובד הקבוע של הנגרייה, לבד מיצחק. בנגרייה הועסקו משך השנים, באופן משתנה, עוד עובד אחד ועד שלושה עובדים נוספים (עמ' 24, שורות 4 -5). רוצה לומר, מדובר בבית עסק קטן באופן יחסי.

8. הבעלות המדויקת בנגריה לא התבררה עד תום. עם זאת עולה מהמסכת הראייתית שנפרשה בפנינו, כי מתחילת עבודתו של התובע בנגרייה ועד לקיץ 2006 הגר סייעה בניהול הנגרייה ועבדה בה, אם כי לא בעבודות נגרות אלא בעבודות משרדיות (עמ' 23, שורה 19). בכלל זה עסקה הגר ברישומי הנוכחות של עובדי הנגרייה ובהנפקת תלושי שכרם (עמ' 24, שורות 6 -7). על פי הנתבעים בתקופה זו הגר הייתה גם הבעלים של הנגרייה. מהמסמך היחיד שהגישו הנתבעים לתיק בית הדין, ושעליו אף הצהירו בתצהיר גילוי המסמכים מטעמם, עולה כי בהתאם להודעתה של הגר בדבר הפסקת פעילותה כעוסק במס ערך מוסף סווג תיקה כלא פעיל החל מיום 30.6.2006 (נספח ב' לבקשה לביטול פסק הדין שניתן בהעדר הגנה). נוסיף, כי תלושי השכר הספורים שהומצאו לתיק בית הדין ילמדו, כי החל מחודש 7/2006 מופיע בראשם יצחק כמעסיק.

9. הגר עזבה את העבודה בנגרייה לגרסתה, משום שרצתה לעסוק בתחומים שקרובים יותר לליבה ובהם בישול (עמ' 23, שורה 28). על פי יצחק נתגלעו מחלוקות בינו לבין בתו שלא אפשרו את המשך עבודתם המשותפת בנגרייה (עמ' 44, שורה 31). לענייננו חשוב להדגיש, כי מבחינת התובע לבד משינוי הכיתוב בתלוש השכר לא חל כל שינוי באופן העסקתו עת הפסיקה הגר לעבוד בנגרייה. זאת ועוד. התובע עבד באותו מקום פיסי משך כל שנות עבודתו ויצחק היה לממונה עליו מבחינה מקצועית לאורך כל תקופת עבודתו (עמ' 28, שורות 1 -3). בכתב הגנתם אף טענו יצחק והגר, כי יצחק היה מעסיקו היחיד של התובע לאורך כל תקופת עבודתו (סעיף 24).

10. בנגרייה הותקן שעון נוכחות. חלק בלתי מבוטל מכרטיסי הנוכחות שהחתים התובע, החל מחודש 8/2005 ואילך, הוגשו לתיק בית הדין (נספח ב' לכתב התביעה).

11. התובע עבד בנגרייה 6 ימים בשבוע, בימים א' עד ו' (כולל). תחשיב השכר נעשה על בסיס ימי העבודה בפועל כפי שהשתקפו בכרטיסי הנוכחות. תמורת 8 שעות עבודה ביום השתכר התובע, בסוף תקופת עבודתו, 270 ₪ ליום (ראו, בין היתר, הודעתו של יצחק לפרוטוקול הדיון מיום 3.2.2014, שורה 15). ככל שעבד התובע בהיקף שעלה על 8 שעות שולמו לו תוספות שכר.

12. שכרו של התובע השתלם תמיד במזומן (עמ' 31, שורות 22 והלאה). התובע אינו מחזיק בחשבון בנק ומעולם לא החזיק בחשבון בנק (עמ' 11, שורות 23 – 26). הנתבעים לא החתימו את התובע על קבלת הכסף. נוסיף, כי התובע מצוי במצב של העדר אוריינות, דהיינו, הוא אינו יודע קרוא וכתוב וגם לא בשפת אמו, ערבית (עמ' 17, שורה 6; עמ' 16, שורה 25), להוציא זיהוי וכתיבת שמו.