סע"ש 23200-07-14 מדרר נ' צומת גן הורדים בע"מ ואח'

לפניי בקשת התובע/הנתבע שכנגד למתן צו גילוי מסמכים כללי ביחס לתביעה שכנגד ולגילוי מסמכים ספציפיים במסגרת התביעה העיקרית (להלן: "הבקשה"). לאחר שעיינתי בבקשה, בתגובות לבקשה, בתשובה לתגובה ובכל יתר המסמכים שהוגשו לתיק בית הדין, להלן החלטתי:

המסגרת הנורמטיבית

1. תקנה 46(א) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב-1991 (להלן: "התקנות"), קובעת כדלקמן:

   "בית הדין או הרשם רשאי ליתן צו למסירת פרטים נוספים, ולבקשת בעל דין אף לגילוי או לעיון במסמכים, אם היה סבור שיש צורך בכך כדי לאפשר דיון יעיל או כדי לחסוך בהוצאות".

    

2. תכליתה המרכזית של התקנה האמורה הינה להביא לחשיפת האמת ולעשיית צדק בהליך השיפוטי. בהתאם, נטיית בית הדין הינה להתיר הגשת כל מסמך העומד במבחן הרלבנטיות, דהיינו כל מסמך שיש בו כדי לשפוך אור על המחלוקת בין הצדדים ולסייע לחקר האמת ולעשיית הצדק. הכלל המקובל הוא ניהול ההליך ב"קלפים פתוחים" ונקודת המוצא הינה גילוי מירבי ורחב. כל מסמך שיש בו כדי לסייע לצד להליך לקדם את עניינו ואת טענותיו הוא מסמך בעל זיקה להליך ועשוי להיות רלבנטי (ע"ע 22749-09-10 טבע תעשיות פרמצבטיות בע"מ נ' עיזבון המנוחה טלי אורן בלזר ז"ל (27/1/11)).

3. יחד עם זאת, יש להורות על גילוי מסמכים רלבנטיים כפוף לעריכת איזון בין זכויות מתנגשות, כך שלא יותר גילויים של מסמכים הנהנים מחסיון על פי דין, או כאלה שגילויים מטיל נטל בלתי סביר על הצדדים להליך, פגיעה בלתי מידתית בפרטיות, במיוחד בפרטיותם של צדדים שלישיים שאינם צד להליך וכיוצ"ב – כל מקרה בהתאם לנסיבותיו הוא.

   דיון והכרעה

    

   פריט ב1 לבקשה

4. לאחר ששקלתי את מלוא טענות הצדדים מצאתי כי הצדק עם הנתבע שכנגד. אכן, התביעה שכנגד הוגשה כתביעה מותלית ובית הדין התבקש לדון בה רק בנסיבות בהן תתקבל טענת התובע (הנתבע שכנגד) במסגרת התביעה העיקרית לפיה הוא זכאי לבונוסים.