סע"ש 2316-03-15דורית עליזה איזנברג-בכר נ' שירותי בריאות כללית- תל אביב

התובעת (להלן גם: "העובדת") עבדה אצל הנתבעת (להלן גם: "המעביד" או "קופ"ח" או "שרותי בריאות כללית") במשך 152 חודשים, לפי משכורת חודשית של 4,500 ₪, עד שפוטרה ביום 4.2.15.

בהתאם ל"סעד ארעי" שלו זכתה התובעת מביה"ד, הוארכו יחסי העבודה שבין הצדדים עד היום, ואני נדרש כעת לבקשת העובדת, להאריכם פעם נוספת כ"סעד זמני", עד שתתברר ותוכרע תביעתה העיקרית לביטול פיטוריה; זו המתבררת לפני בי"ד זה.

העובדת היא פסיכולוגית במכון להתפתחות הילד (להלן גם: "המכון") שבביה"ח "קפלן", כאשר במסגרת עבודתה זו היא ביצעה איבחונים לילדים וטיפולים בהם. התובעת שילבה במהלך עבודתה גם מחקר קליני לתואר שלישי (PHD), אותו היא מבצעת, ברשות הממונים עליה, במסגרת המכון (להלן גם: "המחקר").

אין חולק כי העובדת נשמעה במסגרת "הליך שימוע" בקשר לפיטוריה; ואולם לטענת העובדת פיטוריה נעשו שלא כדין, מאחר ולא מדובר היה ב"שימוע" אמיתי, אלא למראית עין בלבד, כאשר פיטוריה אינם נובעים מתיפקוד לקוי, אלא מתלונות שהתלוננה בעבר על הממונים עליה, בעקבות אי- סדרים שגילתה במקום עבודתה.

יתר על כן, העובדת טוענת גם לפגמים פרוצדורליים ב"הליך השימוע", כמו מועד הזימון, אי מתן פרטים שהיו דרושים להכנת הגנתה וכיוצ"ב.

קופ"ח מצידה מתארת באריכות את השתלשלות האירועים שקדמו לפיטורים, ומדגישה כי כבר בעבר סוכם עם התובעת על פרישה מוסכמת בתום מחקרה האקדמי, והיא זו שאשמה באי השלמתו.

בשלב הראשוני הזה, התקשתה העובדת להציג את "אי הסדרים" נשוא תלונותיה, שבגינם לדבריה מתנכלים אליה הממונים עליה. ואולם, ברי לי – מבלי שיש לקבוע בכך עמדה הנוגעת לגורל ההליך העיקרי – כי שרותי בריאות כללית מצידה, התקשתה להציג לפני ביה"ד קיומו של "הליך שימוע" שבו נשקלים לא רק "שיקולים שליליים" בקשר לעובדת, אלא גם "שיקולים חיוביים", כמו בחינת חלופות להעסקתה של התובעת במקום אחר בארגון של המעביד. זאת, בשים לב לותק הרב של העובדת במקום עבודתה, ולעובדה כי מדובר בארגון גדול בעל אופי "דו-מהותי", קרי, עם זיקה למימון הציבורי, וממילא "חובת תום הלב והאמון" שהוא נדרש בה היא חובה מוגברת.

מטבעו של "הליך זמני" הוא, שביה"ד עושה ככל האפשר שלא להיכנס למחלוקות שבין הצדדים, ובוחן אך ורק תשתית ראייתית לכאורית בד בבד עם בדיקה קפדנית של "מאזן הנוחיות". (בש"א (י-ם) 3005/05 בזיאן יוסף נ. ב"ל, פס"ד מיום 8.1.06 מפי כב' השופטת אורנית אגסי; עב (ת"א) 5131/04 טולדנו נ' מד"י, סע' 23-24 להחלטת השופטת חנה טרכטינגוט מיום 25.7.04, והתייחסות ביה"ד הארצי לסוגייה בע"ע 1444/04 מד"י נ. טולדנו, פס"ד מיום 12.2.04).

במקרה דנן, גם אם הפגמים שנפלו – אם נפלו – בפיטורי התובעת, לא יזכו אותה בסופו של יום בהחזרה לעבודה, אלא רק בפיצוי כספי, ברי לי כי "מאזן הנוחיות" פועל לטובתה. שכן, מדובר בעובדת ותיקה מאוד - מעל 12 שנים בקופ"ח! - העומדת לפני סיום מחקר אקדמי חשוב, העלול להיפגע קשה אם לא יושלם בעתיד הקרוב.