סע"ש 23108-01-13 בסול נ'

1.התובע עבד בשירות הנתבע בחלוקת עיתונים בין התאריכים 01/11/06 ועד 10/12/10, ופוטר.

בתביעה שלפנינו טוען הוא את הטענות הבאות ותובע את הסעדים הבאים –

א.עם קבלתו לעבודה סוכם כי ישולם לו שכר חודשי של 3,500 ₪.

שכר זה שולם לו עד ראשית שנת 2008, ואז החל הנתבע להפחית את שכרו בהדרגה, ולמרות שהבטיח שהשכר יועלה בחזרה – השכר לא הועלה מעולם, ולא שולמו לו ההפרשים החסרים.

על כן ביקש התובע לחייב הנתבע לשלם לו הפרשי שכר בסך של 50,171 ₪.

ב.במהלך תקופת עבודתו, לא קיבל התובע כל זכויות נלוות שהן, ועל כן יש לחייב הנתבע לשלם לו דמי הבראה בגין שתי שנות עבודתו האחרונות, על בסיס חישוב של עבודה בהיקף של 50% משרה, וכן פיצוי בגין אי הפרשות לקופת גמל (בשיעור 5% מהשכר) וקרן פנסיה (בשיעור 6% מהשכר) בסל כולל של 19,250 ₪.

ג.התובע פוטר מבלי ששולמו לו פיצויי פיטורים ומבלי שקיבל הודעה מוקדמת או תמורתה, ועל כן יש לחייב הנתבע לשלמם לו לפי שכר קובע של 3,500 ₪.

2.הנתבע, מצדו, טען בכתב הגנתו את הטענות העיקריות שדלקמן –

א.בין הצדדים סוכם כי שכרו של התובע ישולם בהתאם למספר המנויים שלהם חולקו עיתונים.

משחלה הפחתה משמעותית במספר המנויים – הופחת שכרו של התובע בהתאמה.

ב.מספר המינויים פחת באופן דרסטי בשל עבודתו הלקויה של התובע, אשר לא ביצע את הנחת העיתונים בהתאם לדרישות המנויים, ובהתאם לתלונות שהופנו אליו, ובכך ביצע עבירות משמעת רבות.

הנתבע התרה בתובע והסביר לו שעליו לשפר עבודתו, אולם ללא הועיל.