סע"ש 22806-09-13.11 נובמבר 2014

בפני בקשת הנתבעת 1 (להלן – "משרד החינוך" או "המדינה") לחיוב המשיבה (להלן – "התובעת") בהפקדת ערובה להוצאות.

טענות משרד החינוך:

1.משרד החינוך מבקש לחייב את התובעת בהפקדת ערובה לכיסוי הוצאותיו.

א.כמפורט בבקשה, הסכסוך בתיק שבנדון נסוב סביב המקום בו התובעת מבקשת לעבוד. לטענת משרד החינוך עניינה של התובעת נדון בפני ביה"ד בהליך קודם (ס"ע 2317-10-12) במסגרתו ניתן פסק דין ע"י כב' השופטת נטע רות, התקבלו חלקית טענות התובעת ומשרד החינוך , בין היתר, חויב בתשלום פיצוי כספי בסך 35,000 ₪ והוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 15,000 ₪.

ב.סכומים אלו שולמו ע"י המדינה והמדינה הגישה ערעור על פסק הדין.

ג.בין לבין הגישה התובעת תביעה נוספת, התביעה נשוא תיק זה וזאת בגין אותם סעדים ואותן עילות והכל תוך שהערעור שהגישה המדינה תלוי ועומד בביה"ד הארצי.

ד.ביום 18.5.14 ניתן פסק דין בערעור במסגרתו התקבלו הערעורים שהגישה המדינה (לרבות בעניין סעד זמני), החיובים שנקבעו בפסק דינו של ביה"ד האזורי בוטלו והתובעת נדרשה להשיב את הסכומים שקיבלה. כמו כן חויבה התובעת בתשלום סך 5,000 ₪ לכל אחת מהמשיבות.

ה.דא עקא, למרות פסק דינו של ביה"ד הארצי, התובעת טרם שילמה את הוצאות המשפט שנפסקו כנגדה ואף לא השיבה את הכספים ששולמו לה בסך 50,000 ₪.

ו.בהמשך פתחה התובעת בהליך נוסף ופנתה לבג"ץ.