סע"ש 22508-03-15

לפניי בקשת התובע להורות לנתבעים להעביר לעיונו מסמכים הנוגעים לתקופת עבודתו וסיומה, בהתאם לדרישתו מיום 21.4.16.

הרקע לבקשה וטענות הצדדים

1. ביום 19.3.15 הגיש התובע כתב תביעה כנגד הנתבעים במסגרתו עתר לתשלום זכויות שונות הנובעות מתקופת עבודתו וסיומה. ביום 17.6.15 הוגש כתב הגנה וכתב תביעה שכנגד מטעם הנתבעים.

2. ביום 9.9.15 פנה התובע לנתבעים בבקשה לגילוי מסמכים ואולם, בקשה זו לא נענתה.

3. ביום 16.12.15 נערך קדם משפט בפני כב' הרשמת עדי ריכטמן במסגרתו ניתנה החלטה המורה לצדדים לשלוח ביום 24.12.15, תצהיר גילוי מסמכים אחד לשני לרבות כל המסמכים שבדעתם להגיש בשלב הראיות. עוד נקבע כי תמו הבקשות המקדמיות וכי ככל שתוגשנה לאחר מועד זה, ישקול בית הדין חיוב בהוצאות.

4. ביום 21.4.16 פנה התובע לנתבעים בבקשה נוספת לגילוי מסמכים. בתגובה לבקשה, סירבו הנתבעים לאפשר לתובע לעיין במסמכים המבוקשים מן הטעם כי בהתאם להחלטת הרשמת לעיל, תמו הבקשות המקדמיות.

5. לטענת התובע, על אף החלטת הרשמת, הגישו הנתבעים בקשה להוסיף מסמכים לתיק, לה נעתר בית הדין מבלי לחייבם בהוצאות. לפיכך טען, כי הנתבעים הם אלו שפתחו מחדש את ההליכים המקדמים ומטעמי צדק יש לחייבם בהעברת המסמכים המבוקשים לידיו.

   התובע הוסיף וטען כי מסמכים אלו דרושים לשם הוכחת תביעתו ולשם ניהול ההליך ב"קלפים פתוחים" וחשיפת האמת.

6. הנתבעים טענו כי בין בקשתם להוסיף מסמכים לבקשתו של התובע אין דבר שכן בקשתם נבעה מהרצון להפריך את המסמכים שהציג התובע ואילו בקשתו היא ניסיון ל"דיג" אסור של מסמכים, אשר ביקש לפני כ- 9 חודשים.

   הנתבעים הוסיפו כי כלל לא ברור אלו מסמכים מבקש התובע, כי חלק מהמסמכים אינם קיימים וכי הפקתם תלווה בהוצאות לנתבעים.