סע"ש 22176-06-13 בן ציון נ' חברת מ. סעדון

לפניי בקשה למתן צו לעיון בקלטות ובסרטוני וידאו המצויים בידי המשיבה, היא הנתבעת בהליך העיקרי.

הרקע לבקשה:

• הקלטות והסרטונים המבוקשים צוינו בתצהיר גילוי המסמכים של המשיבה אולם בצידם נכתב: "לגילוי לאחר חקירה ראשית". המבקשת טענה כי יש ליתן לה לעיין באותן קלטות וסרטונים, עוד בטרם תערך חקירה ראשית, מכוח זכות היסוד של הגישה לערכאות ובתוכה הזכות להליך ראוי תוך גילוי אשר לגביו נקבע כי יהא רחב ככל הניתן. כמו כן טוענת המבקשת כי בהעדר העיון המבוקש תיפגם יכולתה להתגונן מפני טענות המשיבה.

  • ביום 3/10/14 התקבלה הבקשה אף מבלי שנדרשה תגובת המשיבה.

  • על החלטה זו הוגש ערעור לבית הדין הארצי. בערעור נקבעה הסכמה בין הצדדים לפיה ההחלטה מיום 3/10/14 תבוטל. המשיבה תגיב לבקשה והמבקשת תהא רשאית להגיש תשובה לתגובת המשיבה. לאחר מכן תינתן החלטת בית הדין.

טענות הצדדים 

• בתגובתה טענה המשיבה כי על המקרה הנדון חלה הלכת סוויסה (רע"א 4249/98 שמעון סוויסה נ' הכשרת היישוב חברה לביטוח בע"מ, פ"ד נה(1) 515 (1999)), לפיה במקרים חריגים בהם גילוי ועיון מוקדם עלול להביא לשיבוש ראיות במקום להביא לחשיפת האמת, רשאי בית המשפט לסטות מהכלל של גילוי רחב ככל שניתן. לטענת המשיבה, החומר המבוקש מתעד את המבקשת עצמה ולכן גילויו יאפשר למבקשת להתאים את עדותה ואת גרסתה כך שתתאים לאמור באותם חומרים. עוד טוענת המשיבה כי נוכח השלב המקדמי בו מצוי ההליך מקבלות טענותיה משנה תוקף וכי ישנו חשש שהבקשה הוגשה שלא בתום לב ועל מנת לשבש ראיות.

  • המבקשת הגישה תשובה לתגובת המשיבה ובה טענה כי המשיבה לא ביססה את טענתה לכך שמדובר באחד מאותם מקרים בהם תתאפשר החריגה מכלל הגילוי כפי שדובר בהלכת סוויסה. כל מטרת הבקשה לדחיית גילוי של החומר המבוקש נועדה להפתיע את התובעת ובכך לזכות ביתרון דיוני בלתי מוצדק. בנוסף טוענת המבקשת כי אין בכוונתה לשבש ראיות וגם אין ביכולתה לעשות כן משהראיות המקוריות נמצאות בידי המשיבה.