סע"ש 21707-09-12

1.תביעת התובע בתיק שלפנינו עניינה פיצויי פיטורים, תשלום עבור הבראה, פיצוי בגין אי הפרשה לקרן פנסיה ופיצוי בגין אי הפרשה לקרן השתלמות, זאת בהתייחס לתקופת עבודתו של התובע אצל הנתבעת מתאריך 15.5.09 ועד 30.6.12.

טענות הצדדים:

2.לטענת התובע, הוא עבד אצל הנתבעת בהיקף משרה מלאה, כמנהל עבודה, וזאת עד להתפטרותו.

התובע טען, כי המדובר בתקופת עבודה שניה אצל הנתבעת, שכן קודם לכן, עבד אצל הנתבעת בשנים 1997-2007.

התובע עבד על בסיס שכר חודשי אשר עמד על סך 7,930 ₪ ברוטו, עובר לסיום העסקתו.

התובע טוען, כי בתקופת עבודתו השניה אצל הנתבעת, שהינה התקופה הרלוונטית לתביעה שלפנינו, הוא עבד כמנהל עבודה.

לטענתו, הנתבעת לא שילמה לו דמי הבראה, דרשה ממנו לבצע עבודות פיזיות של עובד זוטר, למרות שהיה מנהל עבודה, לא השלימה הפרשות לקרן פנסיה לתקופה רטרואקטיבית, והחלה להפריש עבורו לקרן הפנסיה, רק כשנה ממועד תחילת העסקתו, וגם כאשר בוצעו הפרשות, הן בוצעו על סכומים חלקיים בלבד.

הוסיף התובע וטען, כי ההפרשות שבוצעו בחסר, לא בוצעו באופן שוטף ובצורה סדירה, דבר שהוביל לכך שקיבל מספר התראות מחברת הביטוח, בנוגע לכוונת חברת הביטוח לבטל את הפוליסה.

עוד טוען התובע, כי אין ממש בגרסת הנתבעת על-פיה התפטר על מנת לעבוד במקום עבודה אחר, וזאת מאחר שלא עבר לעבוד כשכיר במקום עבודה כלשהו ולאחר התפטרותו מעבודתו אצל הנתבעת, החל ליתן שרות כעצמאי.

התובע טוען, כי תנאי עבודתו היו כאלה המצדיקים את זכותו להתפטר בדין מפוטר, גם אם הוא לא נתן לנתבעת הודעה מפורטת בכתב בנוגע לסיבות בגינן התפטר.

3.לחילופין טען התובע, כי הוא זכאי לפיצוי בגובה ההפרשות במרכיב פיצויי הפיטורים שהיתה הנתבעת צריכה להפריש עבורו,שכן מכח הוראות צו ההרחבה בענף הבניה והעבודות הציבוריות, היתה הנתבעת צריכה להפריש עבורו 6% לפחות במרכיב הפיצויים, והמדובר בהפרשות, שממילא, אינן ניתנות להחזרה למעסיק (סעיף 31(ג) לצו ההרחבה).

4.באשר להפרשות לקרן השתלמות, טען התובע, כי מאחר והוא עבד בפועל כמנהל עבודה, הוא היה זכאי להפרשה של 7.5% לקרן השתלמות, זאת עוד בתקופה לפני שהיה רשום במשרד התמ"ת כמנהל עבודה של אתר ספציפי.