סע"ש 21558-04-15

לאחר שעיינתי בבקשת הנתבעים למחיקת התביעה על הסף, נוכח גירושה של הנתבעת מארץ והיעדר אפשרות, לכאורה, להוכחת התביעה בטרם נחקרה התובעת על תצהירה (להלן: "הבקשה"), ובהתנגדות התובעת לבקשה, מצאתי כי אין מקום להיעתר לבקשה.

1. בהתאם להלכה פסוקה ומושרשת סעד של סילוק על הסף הינו צעד קיצוני, הננקט בבתי הדין לעבודה במקרים חריגים, במשורה וביד קמוצה (ע"ע (ארצי) 408/07 מדינת ישראל נגד משה כהן( 13/2/08); דב"ע (ארצי) מז/3-15 אפנר נגד מפעלי הדסה לנוער (לא פורסם); דב"ע (ארצי) יא/3-31 חיפה כימיקלים בע"מ נגד אברהם כלפון, פד"ע כב 518).

2. בית הדין יעדיף תמיד את בירור המחלוקת לגופה וסילוק התביעה על הסף ייעשה רק במקרים קיצוניים ובלית ברירה.

3. במידה וקיימת אפשרות – ולו קלושה – שהתובע יזכה לקבל מהנתבע הרלבנטי את הסעד שנתבע, אין נועלים בפניו את דלתות בית הדין (דב"ע נב/217-3 אגודה ארצית של מנהלים ומורשי חתימה של הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ ואח' - הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ ואח', פד"ע כז' 3, 14; עתירה לבג"ץ נדחתה: בג"ץ 3679/94 אגודה ארצית של מנהלים מורשי חתימה של הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ ו- 126 אח' נ' בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב יפו ואח', פ"ד מט(1)573, 590-586).

4. ב"כ התובעת ציין בתגובה לבקשה כי יתכן שהתובעת תוכל להגיע לישראל למועד ההוכחות או כי ניתן יהיה לגבות מנמה את עדותה באופן אחר (וידאו קונפרנס). עוד נטען כי בית הדין עשוי יהיה להכריע בתביעה על בסיס חקירת הנתבעים בלבד, תוך התייחסות למסמכים שונים שיוצגו.

5. בשלב מקדמי זה לא ניתן להכריע ולקבוע כי אין כל אפשרות – ולו קלושה – כי התובעת לא תוכל באופן כלשהו לזכות בסעד הנתבע, או בחלקו.

6. בנסיבות אלה ובטרם הובהר האם קיימת לתובעת האפשרות להוכיח את תביעתה, או את חלקה, בין בדרך של גביית עדותה באופן כלשהו ובין בדרך של הוכחת התביעה באמצעות חקירת הנתבעים, תוך התחשבות בנטלי ההוכחה השונים הקבועים בדין, אין מקום – כבר בשלב מקדמי זה - לנעול בפני התובעת את דלתות בית הדין ולמחוק את התביעה על הסף.

7. על כן, הבקשה נדחית.

8. שאלת ההוצאות תשקל בסיום ההליך.