סע"ש 21278-05-14

בכתב-תביעה-מתוקן, בתיק זה, תבע התובע תשלומים שונים שהיה צריך להוסיף, לדעתו, לפנסיה שקיבל בעבר וכן מענק הסתגלות. כבר בכתב-ההגנה ביקשה הנתבעת לדחות את התביעה על הסף מטעמי מניעות, התיישנות ועוד, כמפורט שם.

בדיון מוקדם, שהתקיים בפני אב"ד ביום 28.5.15, נענתה בקשתו של בא-כוח התובע, להשיב לטענות הנתבעת בכתב. תחת לעשות זאת, ביקשו ביום 9.6.15 לתקן בשנית את כתב התביעה; לאחר קבלת תגובה מהנתבעת, הוחלט ביום 12.10.15, בהחלטת אב"ד, לדחות את בקשת התובע לתיקון נוסף של כתב-התביעה-המתוקן ונקבע, כי נוסח התביעה העומדת בפנינו, הוא הנוסח לפי התיקון הראשון בהליך זה (מיום 18.12.14), נוסח אותו ביקשה הנתבעת לדחות על הסף, כאמור בכתב-ההגנה, וטרם התקבלה תגובה עניינית של התובע לטענותיה. לפיכך, ניתנה לתובע אורכה נוספת להגיב, תוך חיובו בהוצאות, והובהר, כי אם יודיע, בתוך המועד שנקצב, שהוא מסכים לדחיית התביעה - לא יחוייב בהוצאות נוספות.

התובע לא עמד במועד שנקבע, וביום 30.11.15 נענתה בקשת בא-כוחו להארכת מועד - מטעמיו האישיים - וניתנה האפשרות להגיב, לגוף טענות הסף, עד 21.12.15; ברם, עד כה אין בתיק ההתייחסות הנדרשת מצד התובע או הודעה/בקשה אחרת. לעומת זאת, הנתבעת חזרה וביקשה, ביום 21.1.16, לקבל את בקשתה לדחיית התביעה על הסף, מטעמיה, וגם בשל בהעדר התייחסות עניינית מצד התובע.

לאחר שחזרנו ובחנו את כל החומר הקיים לפנינו - מאחר, שאכן, אין לנו תגובה עניינית של התובע, לטענות הסף של הנתבעת, בדבר "השתק ומניעות", נוכח חתימת התובע על "כתב ויתור", וכן "התיישנות", כמו גם "שיהוי", אשר גרמו לנתבעת נזק ראייתי, לטענתה - ונוכח הזמן הרב שחלף, מאז שניתנה לתובע הזדמנות חוזרת ונשנית להגיב לגופן של טענות אלה - אנו מוצאים לנכון להיעתר לבקשת הנתבעת ודוחים בזאת את התביעה.

בנסיבות העניין, חסד נעשה עם התובע ולא נחייבו בהוצאות נוספות, חרף ההתעלמות מחובתו להתייחס להחלטות שיפוטיות ולהגיב, בעוד מועד.

זכות ערעור לבית-הדין הארצי לעבודה, בירושלים, תוך 30 יום מקבלת פסק-דין זה.

ניתן היום, ‏‏‏31/01/2016 (‏כ"א שבט תשע"ו), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.