סע"ש 21086-01-14

1.התובע הגיש תביעה נגד הנתבעת 1 (להלן: המעסיקה) בגין אי ביצוע הפרשות לקרן הפנסיה בהתאם להוראות צו ההרחבה בענף התעשייה מיום 7.5.2006.

2.המעסיקה הגישה כתב הגנה שבו טענה כי התובע בוטח כדין.

במקביל הגישה המעסיקה בקשה למשלוח הודעה לצד שלישי כנגד הנתבעת 2 (להלן: קרן הפנסיה) והנתבע 3 (להלן: סוכן הביטוח). המעסיקה טענה כי העבירה את פרטי התובע בתקופת עבודתו לקרן הפנסיה באמצעות סוכן הביטוח וכי אף נאמר לה כי התובע מבוטח כדין בקרן הפנסיה.

3.בקשתה של המעסיקה למשלוח הודעה לצד שלישי נדחה על ידי בית הדין בשל היעדר סמכות עניינית (להלן: ההחלטה).

4.המעסיקה הגישה ערעור על ההחלטה לבית הדין הארצי (ע"ע (ארצי) 56680-06-14). במהלך הדיון בבית הדין הארצי הוסכם כי קרן הפנסיה וסוכן הביטוח "יצורפו כנתבעים נוספים כצד דרוש כדי להכריע בשלמות וביעילות בכל חילוקי הדיעות הנוגעים לסעדים הנתבעים על ידי המשיב (התובע – ק.כ) בלבד". עוד הוסכם כי במסגרת ההליך לא ידונו העילות המועלות כנגד קרן הפנסיה וסוכן הביטוח שאינן בסמכותו העניינית של בית הדין וכי אין בהסכמה כדי לפגוע בזכותה של המעסיקה להגיש נגד קרן הפנסיה וסוכן הביטוח תביעה נוספת בערכאה המוסמכת.

5.כתבי בי-הדין בהליך הועברו לקרן הפנסיה ולסוכן ביטוח, אשר טרם הגישו כתב הגנה.

6.ביום 5.5.2015 התקיים דיון קד"מ בתיק.

בא כוח המעסיקה הודיע בתחילת הדיון כי קרן הפנסיה החליטה להעמיד את התובע לבדיקה רפואית של רופא הקרן. בנסיבות אלה ניתנה החלטה ולפיה התובע יועמד לבדיקה רפואית של רופא הקרן בהתאם לתקנון קרן הפנסיה ולאחר מכן יודיע מבוקשו לגבי המשך ניהול ההליך.

7.ביום 22.6.2015 הודיע התובע כי נבדק על ידי רופא הקרן וכי קרן הפנסיה הכירה בחבותה הביטוחית ובאובדן כושר עבודה בגין האירוע הלבבי בלבד. עוד נטען כי קרן הפנסיה סירבה להכיר באי כושר עבודה בגין מצבו הנפשי של התובע.

אי לכך ביקש התובע כי בית הדין יורה לקרן הפנסיה ולסוכן הביטוח להגיש כתב הגנה וימנה מומחה לבחינת מצבו הרפואי של התובע.