סע"ש 21071-07-16

1.בפנינו בקשת הנתבעים 2-3 לסילוק התביעה על הסף מחמת העדר עילה ומחמת חוסר סמכות עניינית.

2.הנתבעת הועסקה על ידי הנתבעת1 בעובדת הוראה. בחודש ינואר 2015 הפקידה הנתבעת 1 , כספים לקרן ההשתלמות לטובת התובעת באופן רטרואקטיבי עבור חודש ספטמבר 2011 ועד לחודש יולי 2014 . בעקבות העברת הכספים ניכתה הנתבעת 1 מס במקור כנדרש על פי דין.

3.לטענת הנתבע 2 כל הכספים אשר הועברו כניכוי מס במקור מסכומים אשר הופקדו בקרן השתלמות עבוד התובעת והמהווים הכנסת עבודה חייבת במס בהתאם לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א-1961 ,הועברובהתאם לדין על כן לתובעת אין כל עילת תביעה כנגד פקיד השומה. עוד נטען כי בית הדין נעדר סמכות עניינית לבחון את טענות התובעת בדבר חבותה במס הכנסה ומועד החיוב במס.

4.פקודת מס הכנסה והתקנות הרלוונטיות קובעים סדרי דין מיוחדים בנוגע להפעלת הפקודה והטלת מס הכנסה על כ ן, בית הדין נעדר סמכות עניינית לבחון את טענות התובעת בדבר חבותה במס הכנסה ומועד החיוב במס בפרט כאשר טרם מוצו ההליכים בהתאם לחוקי המס.

5.הנתבע 3טען כי סמכות בית הדין נגזרת מקיומה של החלטה של הנתבע 3 אשר כנגדה מבקשת התובעת לטעון. בהעדר החלטה מסוג זה טרם קמה סמכות בית הדין. לא ניתן להגיש תביעה בחוסר סמכות ולאחר מכן לבקש מהנתבע 3 להחליט לגופו של עניין בפרט כאשר התובעת טרם פנתה אל הנתבע 3 וטרם קמה עילת תביעה כלשהי כנגדו על כן, ש לדחות את התביעה כנגד הנתבע 3 על הסף בהעדר יריבות ומחוסר סמכות עניינית. עוד נטען כי התובעת הינה שכירה על כן אין הנתבע 3 גובה ממנה דמי ביטוח אלא מהמעסיק בלבד לפיכך, לא קמה לתובעת עילת תביעה בשל גביית דמי ביטוח.

6.התובעת אשר הגיבה לבקשה טענה כי יש לדחות את בקשת הנתבע 2 לסילוק התביעה על הסף משהבקשה איננה נתמכת בתצהיר הנתבעת 2 . עוד טענה התובעת כי כתב התביעה אינו עוסק בעילות תביעה מיסיות אלא בעילת תביעה אשר בסמכותו הבלעדית של בית הדין. משהנתבעת 2 גבתה את כספי המיסוי אשר נכתה הנתבעת 1 במקור מהתובעת הינה צד נדרש להליך זה.

7.כמו כן הפנה ב"כ התובעת לסעיף 76 לחוק בתי המשפט(נוסח משולב), תשמ"ד -1984 הקובע כי לבית הדין תהא סמכות שבגררה א ף אם העניין מצוי בסמכות בת דין אחר. הנתבעת 2 מבקשת לפצל את הדיון כך שהעילה אשר מקורה ביחסי עובד ומעסיק תידון בבית דין זה בעוד עילות מיסיות אשר עולות מבקשת הנתבעת 2 ידונו בבית המשפט המחוזי. משמדובר בתביעה הכוללת עילת תביעה אחת או יותר בסמכות בית הדין בו הוגשה התביעה, ככל שעולה סוגיה הדורשת הכרעה קונה בית הדין סמכות לדון בסוגיה כסמכות שבגררה גם אם הסמכות נתונה לבית משפט אחר.

8.עוד נטען כי טענת הנתבע 2בעניין אי מיצוי הליכים מקדמיים אין מקומה בשלב זה שעה שבכתב התביעה לא הועלו או נתבעו עילות מיסיות. הגשת תביעה לבית הדין לעבודה שלא בעילות מיסויות מלמדת כי התובעת בחרה בהליך שאינו מיסוי על כן אין היא חייבת לעבור את השלבים בהתאם לדיני המס ולפיכך אין כל רלוונטיות לטענת מיצוי הליכים על פי חוקי המס. עוד נטען כי הנתבע 2 הינו בעל דין נדרש על מנת שניתן יהיה להכריע ביעילות ובשלמות בכל בעילות בכרוכות בתובענה בפרט שעה שהנתבע 2 הוא המחזיק בכספי המס אותם גבתה הנתבעת 1 מהתובעת.

9.אשר לבקשת הנתבע 3 לדחיית התובענה על הסף , טענה התובעת כי הבקשה אינה נתמכת בתצהיר וכן כי טענת הנתבע 3 הינה בגדר היתממות שעה שאוחז הוא בכספי התובעת אשר נוכו על ידי הנתבעת 1. עוד נטען כי יש לדחות את טענת הנתבע 3 בעניין פניית התובעת שכן ככל שהייתה היא פונה לנתבע 3 אשר היה מסרב להחזיר את הסכום מממילא קמה לתובעת עילת תביעה כנגד הנתבע. ככל שהנתבע 3 היה נאות לפניית התובעת להשבת הכספים ממילא לא הייתה מוגשת תביעה כנגדו. בנוסף, הטענה כי דמי הביטוח לא נגבו ישירות מהתובעת אלא דרך מעסיקה אין בה כדי להועיל לנתבע 3 שעה שהנתבעת 1 שמשה כצינור להעברת כספי התובעת אל הנתבע 3 אשר אוחז שלא כדין בדמי הביטוח השייכים לתובעת.