סע"ש 20647-05-16

1.מר רותם גיספאן (התובע) הגיש תביעה כנגד מעסיקיו לשעבר, בסט שירותי קירור בע"מ (החברה) ומר שחר שטינלאוף (הנתבע) וכן כנגד הפניקס הישראלי חברה לביטוח בע"מ, בשל זכויות המגיעות לו לטענתו, בשל תקופת העסקתו וסיום יחסי העבודה.

2.לבקשת הצדדים ניתן צו על פיו הפניקס הישראלי חברה לביטוח בע"מ תימנע מהעברת הכספים שנצברו בקופתה למי מהצדדים עד להחלטת בית הדין בנושא, עמדתה בבקשה אינה נדרשת והיא אינה נוקטת עמדה בעניין לפנינו.

3.במסגרת ההליך הגישו הנתבעים 1 ו-2 תביעה שכנגד בה נתבע סך 112,669.50 ₪ בגין:

א.אי מתן הודעה מוקדמת מאת התובע (סעיפים 9-13 לכתב התביעה שכנגד).

ב.נזק בגין ציוד חסר (סעיפים 16-17 לכתב התביעה שכנגד).

ג.עלות הפעלת חברת חקירות לשם איתור רכב החברה שהתובע החזיק בו (סעיפים 14-15 וסע' 18 לכתב התביעה שכנגד).

ד.הפסד בגין ימי העבודה של הרכב שנגנב (סע' 19 לכתב התביעה שכנגד).

ה.נזק לרכב החברה שהיה אצל התובע (סעיפים 20-23 לכתב התביעה שכנגד).

ו.החזר תשלום עבור דוחות חניה (סעיפים 24-27 לכתב התביעה שכנגד).

ז.דוח על החזקת כלב שניתן על ידי עיריית ראשון לציון ביום 23.06.2012. (סעיפים 29-30 לכתב התביעה שכנגד).

ח.ביטול הזמנת עבודה (סעיף 31 לכתב התביעה שכנגד).

ט.נזק לרכב התובעים שנגרם בתקופת עבודתו כקבלן משנה עבור התובעת שכנגד (סעיפים 32-34, 62 לכתב התביעה שכנגד).

4.התובע הגיש בקשה למחיקה על הסף של התביעה שכנגד. לטענתו עילות מסוימות הן בגדר עוולות המנויות בפקודת נזיקין וככאלה אין הן בסמכות בית הדין: כך התביעה לפיצוי בגין גניבת חומרים (סעיפים 16-17 לכתב התביעה שכנגד), התביעה בגין הפסד ימי עבודה בזמן שהרכב היה ברשותו של התובע ש'גנב' אותו (סעיפים 19 ו-36 לכתב התביעה), התביעה לפיצוי בגין נזקים שהתובע גרם במעשיו ובמחדליו (סע' 31 לכתב התביעה שכנגד).

דיון והכרעה