סע"ש 20541-09-15

בפניי בקשה למתן צו המורה לחברת פרטנר תקשורת ליתן דו"ח שיחות יוצאות ונכנסות למספרי הנייד של התובע (שני ניידים בשתי תקופות שונות), לשני מספרי טלפון שפורטו בבקשה, אשר לטענת התובע שייכים לנתבע 3 ולמר אלי, מנהל לשעבר בנתבעת, וכל זאת לתקופה מחודש 5/2010 ועד לחודש 12/2012.

לבקשה צורף תצהיר התובע המתייחס לעובדות הנטענות בה.

לטענת התובע, המסמכים כאמור יסייעו לשפוך אור על המחלוקת הנטושה בין הצדדים לגבי תקופת העבודה של התובע.

המשיבים טענו, כי לא ברור מדוע אין באפשרות התובע להמציא את הנתונים באשר מדובר בטלפון בבעלותו ומדובר בבקשה טורדנית. עוד טענו הנתבעים לקנוניה כנגדם, המבוצעת על ידי התובע ושלושה עובדים נוספים. בנוסף טוענים הנתבעים כי אין בפלט השיחות להעיד על תקופת העבודה שכן יתכן והתובע נמנה על עובדים אקראים שעבדו אצל הנבתעת בתקופה שבמחלקות. כן נטען כי אין כל אסמכתא לכך שמדובר במספרי מנוי השייכים לתובע.

לאחר שעיינתי בבקשה, בתגובה ובטענות שנטענו במסגרת הדיון מצאתי להורות, כי המשיבים יגישו מסמכים משלימים ורק לאחר מכן תינתן החלטה בבקשה, וכל זאת מהנימוקים שאפרט להלן.

הכלל הנוהג בעניין גילוי מסמכים הנו "...להרשות גילוי מסמכים הנחוצים כדי להגיע לחקר האמת, מתוך שמירה על איזון האינטרסים שבין בעלי הדין. המבחן המרכזי אם להתיר או לסרב את הגילוי הוא 'מבחן הרלבנטיות' ('מבחן הזיקה'), תוך שקילת מידת הפגיעה, אי נוחות וההכבדה על הצד המגלה ושל צדדים שלישיים" (ד"ר י. לובוצקי, "סדר הדין במשפט העבודה", הוצ' ניצן מהדורת 11, פרק 11 בעמ' 8).