סע"ש 19838-09-16

1.התובע הגיש תביעה נגד הנתבעים בגין זכויותיו הסוציאליות ופיצויי פיטורים בגין תקופת עבודתו בנתבעת 1 בסך כולל של למעלה מ – 400,000 ₪. במעמד הדיון הסכים ב"כ הנתבעים שיינתן פסק דין חלקי נגד הנתבעת 1 בסך של 115,000 ₪ עבור פיצויי פיטורים, 7,500 ₪ פדיון הבראה, 22,000 ₪ בגין חוסר בתגמולים ו-27,000 ₪ בגין אי הפרשה לקרן השתלמות.

2.הנתבעים 2 ו – 3 ביקשו לסלק נגדם התביעה על הסף מאחר שנתבע 3 הוא מנהל הנתבעת 1 והנתבע 2 שהוא אחיו לא היה מנהל אך סייע לנתבע 3 ובעלי המניות הן הנשים של הנתבעים 2 ו – 3. לטענת הנתבעים 2 ו – ,3 הנתבעת 1 אף חבה כלפיהם שכר ופיצויי פיטורים ונתבעת 1 נמצאת במצב של חדלת פירעון עבור נושיה אף שלא הוכרזה ככזאת באופן רשמי. לטענתם, אין מקום להרים את המסך מאחר שלא מתקיימים התנאים לחוק החברות להרמת מסך מאחר שאין הונאה או קיפוח של נושה או מימון דק.

3.התובע טוען שאין מקום לסלק על הסף את התביעה נגד הנתבעים 2 ו – 3 מאחר שבכתב התביעה הוא פירט שורה של טענות עובדתיות אשר לטענתו לו התקבלו יוביל לחיובם של הנתבעים 2 ו – 3. כך למשל טוען התובע ששכרו שולם במספר הזדמנויות על ידי המחאה של הנתבע 3. בכתב התביעה טען התובע שהנתבעים 2 ו – 3 הם המושכים בחוטי הנתבעת 1 ונוכח השימוש הפסול שעשו בנתבעת 1 לקפח את זכויותיו, מן הראוי לחייבם באופן אישי.

4.לאחר שבחנו את טענות הצדדים ולאור ההלכות שנקבעו בבית הדין לעבודה, אין מקום להורות על סילוק התביעה כבר בשלב זה ויש לשמוע ראיות בנוגע לטענות העולות בכתב התביעה.

5.למען הסר ספק, אין באמור משום קביעת מסמרות בנוגע לסיכויי התביעה נגד נתבעים 2 ו – 3. בשולי ההחלטה אנו מפנים את הצדדים לפסק דינה של סגנית נשיא בית הדין הארצי לעבודה, השופטת ורדה וירט לבנה, בתיק בר"ע 52353-08-16 מיום 13.11.16 בסעיפים 16 – 18 לפסק הדין חידדה סגנית הנשיא את הכללים בנוגע להרמת המסך.

6.הבקשה למחיקת נתבעים 2 ו – 3, נדחית.

7.הוצאות הבקשה יוכרעו בתום ההליך בהתאם לתוצאות פסק הדין.

ניתן היום, כ"א טבת תשע"ז, (19 ינואר 2017), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.