סע"ש 19809-02-13.01

1.לפני בקשה לתיקון כתב התביעה (לאחר שכבר הוגש בעבר כתב תביעה מתוקן), במסגרתה, מבקשת התובעת לתקן את התביעה, בכל הקשור לפגיעה בזכות השיוויון של התובעת ולטענת הפליה והתנכלות.

התובעת העמידה תביעה לפיצויי בגין התביעה בשיוויון בסכום של 100,000 ₪, מבלי שפירטה, כיצד הגיעה לסכום זה.

2.כמו כן, במסגרת הבקשה, כימתה התובעת את הנזקים הנטענים בסעיף 51 לכתב התביעה, תוך שהיא מתייחסת לאובדן הכנסות עתידיות כתוצאה מפרישה מוקדמת.

3.הבקשה הועברה לתגובת הצד שכנגד, והנתבעת התנגדה לתיקון כתב התביעה, תוך שהיא טוענת, כי אין לאפשר תיקון שהינו בבחינת "מסע דיג", ולא מיצוי טענות בתום לב.

הנתבעת טוענת, כי התובעת לא הסבירה, מדוע מלכתחילה, לא הגישה תביעה בעילה זו, ואף לא הסבירה, כיצד הגיעה לסכומים הנתבעים במסגרת טענותיה על פגיעה בשיוויון.

עוד ובנוסף, טוענת הנתבעת, כי ככל שטענות התובעת הינן מחלוקת על שיטת ההוראה, הרי המדובר פררוגטיבה ניהולית של הנתבעת, ואין המדובר בהפליה.

לטענת הנתבעת, התובעת לא הצביעה על נזק כלשהו שנגרם לה כפועל יוצא מטענתה בדבר הפליה, מה גם שהמדובר בטענה של הפליה כלפי תלמידי המבקשת ולא כלפי המבקשת עצמה.

בכל הקשור לטענת הפליה בהתייחס לתלמידי המבקשת, טוענת הנתבעת, כי אין המדובר ביחסי עובד ומעביד, ועל כן הדבר אינו בסמכות בית הדין לעבודה.

עוד טוענת הנתבעת, כי התיקון אינו בסמכות בית הדין, שכן כאשר המדובר בזכות הכללית לשיוון שהוכרה כזכות חוקתית, הרי הסעד שנפסק, על פי רוב, הינו סעד של צווי, וכאשר ניתן פיצוי כספי, הרי זה היה מבוסס על עילות מפקודת הנזיקין.

לחילופין, נטען ע"י הנתבעת, כי גם אם בית הדין יתיר תיקון זה, יש לחייב את התובעת בהוצאות.

4.לאחר עיון בבקשה ובתגובת הנתבעת, ומאחר ודרך המלך הינה מתן אפשרות לתובע להוכיח תביעתו, גם אם זו בעייתית, ולא מחיקה על הסף, ובכפוף לכך שעל התובעת ליתן הסבר בתוך 14 יום מהיום, כיצד הגיעה לסכום הנתבע על-ידה בשל פגיעה בשיוויון, שכן אין הסבר לכך בסעיף 7 לבקשה, הנני נעתרת לבקשה ומאפשרת לתובעת להגיש כתב תביעה מתוקן, תוך 14 יום.

5.בהתחשב בכך שהמדובר בבקשת תיקון שניה, ולאור כל הבקשות, והתגובות עד עתה, הנני מחייבת את התובעת לשלם לנתבעת הוצאות בסך 1,500 ש"ח, ללא קשר לתוצאות הדיון בתיק.