סע"ש 19430-04-14.27

1. לפניי בקשת המבקשת, היא הנתבעת בהליך שבכותרת, לצרף את חברת תאלין לבניין ואבן בע"מ ואת חברת יסור נקיון שמירה ובנייה בע"מ (להלן: החברות) כנתבעות נוספות בהליך. טעמה של המבקשת הוא שהמשיב הועסק על ידי מי מחברות אלה.

2. לטענת המבקשת היא חתמה עם החברות על חוזי פאושלי שבמסגרתם סיפקו לה החברות שירות לעבודות שלד ואבן בפרויקט לבניית 26 יחידות דיור בפסגת זאב בירושלים. לטענת המבקשת בחוזים שעותקים מהם צורפו לכתב ההכנה הוסכם כי חברות אלו יעסיקו פועלים לצורך ביצוע הפרויקט ויהיו אחראיות לתשלום כל זכויותיהם.

3. המשיב, הוא התובע בהליך שבכותרת, מתנגד לבקשה. לשיטתו הוספת נתבעים נוספים נועדה לחמוק מהאחריות לתשלום זכויותיו על פי חוקי העבודה. עם זאת המשיב מביע הסכמתו לכך שהחברות יצורפו כצדדים שלישיים בהליך.

4. לאחר עיון בבקשה על צרופותיה וכן בתגובת המשיב הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להתקבל.

תקנה 18(א) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב-1992 מורה כך:

"בכל שלב משלבי הדיון רשאי בית הדין או הרשם, לבקשת בעלי דין או בלא בקשה כזאת ובתנאים שייראו לו ... על הוספת שמו של אדם שהיה צריך לצרפו כתובע או כנתבע או שנוכחותו בבית הדין דרושה כדי לאפשר לבית הדין לפסוק ולהכריע ביעילות ובשלמות בכל השאלות הכרוכות בתובענה".

5. בענייננו המבקשת טענה כבר בכתב ההגנה כי בינה לבין המשיב לא התקיימו יחסי עבודה וכי הוא הועסק על ידי מי מהחברות ולצורך כך אף המציאה עותקים מהחוזים שעליהם חתמה עם החברות. המדובר במערכת חוזים ועל כן ולשם הדוגמה בלבד אציין כי בחוזה מיום 17.11.2013 שעליו חתמו המבקשת וחברת תאלין לבנין ואבן בע"מ נקבע בסעיף 9 לפרק שכותרתו תנאים כללים כך: "על הקבלן לעבוד עם פועלים מורשי עבודה בשטחי ישראל והוא מתחייב ואחראי לכל עניין הקשור להעסקת עובדים באתר מטעמו וישא בכל הוצאה הכרוכה בהפרת התחיבות זו". לטענת המבקשת חוזה בנוסח דומה נחתם בינה לבין חברת יסור נקיון שמירה ובנייה בע"מ, אולם משהאחרונה לא הצליחה לעמוד בהתחייבויותיה נכנסה חברת תאלין לבנין ואבן בע"מ בנעליה.

6. דעתי היא כי המבקשת הניחה לפחות ראשית ראייה לטענתה. המשיב מצדו לא הכחיש את טענת המבקשת ולא טען כי אינו מכיר את החברות, והסכמתו מלמדת כי למעשה אף הוא סבור שלחברות יש קשר להליך. בנסיבות אלה דעתי היא שיש לפנינו מחלוקת אמיתית על זהות המעסיק של המשיב. בכגון דא פסק בית הדין הארצי כי:

"בתיקים מעין אלה, בהם מתעוררת שאלת זהות המעביד, יעילות הדיון וקביעת חיובי הצדדים מצדיקה צירוף כל אלה שלכאורה אפשר שהם בגדר המעבידים לדיון, על מנת שבית הדין יבחן על פי מלוא הראיות את שאלת מיהות המעביד, ויקבע באופן שיחייב את כלל הצדדים, את חבויות המעביד כלפי התובע" (ע"ע (ארצי) 56413-02-12 מ.ב גלאט עוף למהדרין בע"מ – חרפוש (29.5.2012)).

על יסוד האמור דעתי היא שהחברות הן בבחינת צד דרוש לצורך בירור המחלוקת בין הצדדים והכרעה בה.

7. אשר לדרך הנכונה שבה יש לצרף את החברות להליך – לעמדת המשיב יש לצרפן כצדדים שלישיים ולא כנתבעות כפי שעותרת המבקשת. בסוגייה זו התווה בית הדין הארצי את הדרך בעניין גלאט עוף שנזכר לעיל וקבע כי הוספת צד דרוש להליך כנתבע היא הדרך הדיונית הנכונה ביותר להכרעה במחלוקת שהתעוררה שם (ע"ע (ארצי) 33625-04-12 רשת עמל 1 – אביעוז (24.1.2013)) ויפים הדברים לענייננו. אשר על כן, הריני מורה על צירופן של החברות כנתבעות דרושות.

8. סוף דבר – על יסוד כל האמור, הבקשה לצירוף חברת תאלין לבניין ואבן בע"מ ח.פ. 514651702 וחברת יסור נקיון שמירה ובנייה בע"מ ח.פ. 514456813 כנתבעות נוספות בהליך מתקבלת. המזכירות תעדכן רישומיה בהתאם.

לשם קידום ההליך הריני מורה כמפורט מטה.

א. בנסיבות העניין תמציא המבקשת במסירה אישית לכל אחת מהנתבעות הנוספות את כתבי בי-דין עד כה לרבות כתב התביעה, כתב ההגנה והחלטתי זו. זאת לא יאוחר מיום 18.12.2014. עותקים מאישורי המסירה יומצאו לתיק בית הדין.

ב. הנתבעות הדרושות יגישו כתב הגנה בתוך 30 ימים מיום שיומצאו להם כתבי בי דין כאמור.

ג. לאחר שיונחו על שולחנו של בית הדין כתבי ההגנה הנוספים או בחלוף המועד להגשתם יקודם ההליך.

9. כל צד יישא בהוצאותיו.

10. מעקב אישורי מסירה: 21.12.2014.