סע"ש 19326-10-12 דוד ויטנברג (1984) בע"מ ואח' נ' איטלטג יבוא בעמ ואח'

1.בפני בקשה מטעם המבקשים (להלן –ויטנברג) לזמן כראיית הזמה את עו"ד אצלאן (להלן גם: רואה החשבון), אשר שימש כרו"ח של המשיבים (להלן – איטלטג ואשכנזי, בהתאמה).

2.בתובענה דנן הוגשו תביעה ותביעה שכנגד בעקבות יחסים שהתקיימו בין הצדדים. מסגרת היחסים הפורמלית, כפי שהוגדרה על ידי הצדדים, היתה של מתן שירותים ע"י איטלטג לויטנברג, באמצעות אשכנזי. התביעה של ויטנברג (שהוגשה במקור לבית משפט השלום) הינה בעיקרה למתן צווים הצהרתיים וכן לפסיקת פיצויים וסעדים נוספים מכוח חוק עוולות מסחריות. התביעה שכנגד הוגשה ע"י אשכנזי והיא בעיקרה לזכויות שונות הנובעות מיחסי עובד ומעביד נטענים.

3.בדיון הוכחות שהתקיים ביום 9.9.15 נשמעה עדותו של מר אברהם ויטנברג, הבעלים של המבקשות מחד, ועדותו של אשכנזי מאידך. בסיום הדיון, ביקשו ויטנברג שלא יינתן צו לסיכומים, על מנת שתינתן להם שהות לשקול האם יש ברצונן להביא ראיות נוספות.

4.ביום 16.9.15 הוגשה הבקשה דנן. במסגרת הבקשה טענו וינטברג כי דיון ההוכחות חשף לראשונה, שההתקשרות בין הצדדים התקיימה כפי שהתקיימה מתוך "תכנון מס מתוחכם" של אשכנזי, על בסיס התייעצות עם רואה החשבון שלו, שעדותו נדרשת בבקשה. בתמצית אציין כאן, כי אשכנזי העיד, שלאחר שויטנברג סירב להעסיקו כעובד, כפי שביקש, ודרש כי ההתקשרות תהיה כעצמאי, התייעץ עם רואה החשבון של המשפחה, וזה המליץ לו לבצע את ההתקשרות באמצעות איטלטג - חברה לא פעילה נכון לאז, שהיתה רשומה על שם אימו (עמ' 45). מכיוון שאיטלטג היתה מצויה בהפסדים משמעותיים, הכנסותיה מההתקשרות עם ויטנברג נזקפו כנגד אותם הפסדים, על כל המשתמע מכך (עמ' 46). עוד אציין, כי ויטנברג אישר בעדותו שעמדתו היתה כי ההתקשרות בין הצדדים תעשה כעצמאי ולא במסגרת יחסי עובד ומעביד (עמ' 26).

5.לטענת ויטנברג, אשכנזי בעדותו "הסתיר יותר מאשר חשף" ועדותו של רואה החשבון נועדה לשפוך אור על כל אחת משאלות אלו:

א.האם אשכנזי היה אכן עובד שכיר של ויטנברג?

ב.האם אכן איטלטג היתה צינור להעברת כספים לאשכנזי או שמדובר היה בהתקשרות אמיתית בין שתי חברות?

ג.האם עמדה בפני אשכנזי ברירה נוספת, פרט להתקשרות עם ויטנברג באמצעות איטלטג?

ד.האם נכונה עדותו של אשכנזי שכיום איטלטג הינה עוסק מורשה ואינה חברה בע"מ?

ה.האם נכונה טענתו של אשכנזי שכיום חלק מפעילותו נעשה באמצעות איטלטג וחלק אחר מפעילותו נעשה באמצעות עוסק מורשה?

לטענת ויטנברג, מאחר ואשכנזי לא חשף בתצהירו את כל התשובות לשאלות אלו, והן התגלו במהלך חקירתו הנגדית, ראוי לבחון אותן לעומק במסגרת עדות הזמה של רואה החשבון.

לחלופין נטען כי יש להתיר לויטנברג לזמנו לעדות כעד נוסף.

6.המשיבים הגיבו לבקשה וזוהי תמצית תגובתם:

מטרתה של הבקשה, בדומה להתנהלות ויטנברג מתחילת ההליך, הינה לגרום לעיכוב נוסף במתן הכרעה בו;

אין כל חדש בעדותו של אשכנזי ותעיד על כך הצהרת ב"כ ויטנברג בדיון מיום 2.10.15, לפיה בכוונתו לזמן את רואה החשבון של המשיבים, דבר שלא עשה בסופו של דבר וזאת למרות שפרטי רואה החשבון מופיעים בדו"חות איטלטג שגולו ע"י המשיבים; בנוסף - בהחלטת בית הדין מיום 17.8.14 ניתנו לויטנברג 30 ימים נוספים, לאחר קבלת תצהירו של אשכנזי, להשלמת ראיות ביחס לתביעתו כנגדן (וזאת בנוסף לתצהירים שהגישו כתובעות);

לא ברור באופן מספיק מהבקשה האם מבוקש רק להעיד את רו"ח אצלאן, שמא מבוקש להוסיף ראיות נוספות מעבר לעדותו;

הצגת ראיות מפריכות, בהתאם לתקנה 51 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב-1991, הינה זכות הניתנת לתובע ולא לנתבע, בדומה לתקנה המקבילה בתקנות סדר הדין האזרחי, כאשר הבקשה הוגשה במסגרת תביעתו של אשכנזי כנגד ויטנברג, להכיר ביחסי עובד ומעביד;

לא הוצגו טעמים מספקים לאשר עדות הזמה, כאשר נדרש מקרה חריג ויוצא דופן לצורך זה. בנוסף, עדותו של רואה החשבון לא תשפוך אור על המחלוקות המהותיות בתיק.