סע"ש 19286-05-14 אדגו תקשורת נ' דאדו ואח'

חברת אדגו תקשורת בע"מ (להלן: "המבקשת" או "המעביד הקודם"), היא חברה פרטית העוסקת בפרסום מודעות בעיתון ורכישת מדיה.

מר שגב דאדו (להלן: "המשיב 1" או "העובד") הועסק אצל המבקשת תקופה של 24 חודשים ועד לפיטוריו ביום 1.11.13.

ביום 19.12.13 הקים העובד חברה בשם אקטיב ויז'ן בע"מ (להלן: "המשיבה 2" או "החברה המתחרה"), חברה בבעלותו המלאה, על מנת לאפשר לו להמשיך לעבוד ולפעול בתחום מודעות השירות.

חברת כוכבית המודעות בע"מ (להלן: "המשיבה 3" או "הספק"), הינה ספק מדיה של העובד והחברה המתחרה, אך אינה משמשת כספק בלעדי ו/או קבוע.

המבקשת פנתה לבית הדין בבקשה הנוכחית למתן סעד זמני, אשר ימנע מהמשיבים, להתחרות בעסקי המבקשת, לעשות שימוש בסודותיה המסחריים ובכלל זה להתקשר עם כ-120 מ"לקוחות הליבה" של המבקשת (רשימה צורפה כנספח 6 לבקשה), לתקופה של 12 חודשים מיום מתן ההחלטה בבקשה.

המבקשת טוענת כי העובד, הפר ביודעין את התחייבויותיו המפורשות בהסכם ההעסקה שנחתם עימו (נספח 1 לבקשה), האוסר עליו במפורש מלהתחרות במבקשת לתקופה של 12 חודשים מתום תקופת העסקתו. המבקשת טוענת, כי עוד בתקופת ההודעה המוקדמת של העובד ובטרם הסתיימו יחסי עובד ומעביד, נודע למבקשת כי העובד החל להתחרות בעסקי המבקשת, לעשות שימוש בסודותיה המסחריים וכן פנה ללקוחות הליבה של המבקשת, וביצע מולם עסקאות נוספות ורבות באמצעות החברה המתחרה ובשיתוף פעולה עם הספק. המבקשת טוענת, כי גודל המודעות המתאים לצורכי לקוחות הליבה שלה, העיתונים בהם מעדיפים לקוחות הליבה לבצע את הפרסומים, המחירים שנגבים מלקוחות הליבה, רגישות לקוחות הליבה למחיר למול רגישות לתנאי התשלום, ההטבות שניתנו ללקוחות הליבה, הדרישות הייחודיות שלהם, פרטי אנשי הקשר אצל כל אחד מלקוחות הליבה, אופן עיצוב המודעה המתאים לכל אחד מלקוחות הליבה ותנאי ההתקשרות עם גורמי המדיה השונים, כל אלה הם בגדר "סודות מסחריים" של המבקשת, המהווים לב ליבה של פעילותה. אשר למשיבה 3 נטען, כי זו אינה נהנית מזכות ברת הגנה וכי זו ידעה היטב על התחייבויותיו של העובד כלפי המבקשת, וגרמה לו ביודעין להפר אותן. עוד נטען, כי "מאזן הנוחות" נוטה לטובת המבקשת, שכן אי מתן הצו המבוקש, יגרום למבקשת נזק כבד ובלתי הפיך, בעוד שלמשיבים לא יגרם כל נזק ממתן הצו. כמו כן, פעלה המבקשת בתום לב וניקיון כפיים, ועשתה כל שבידה על מנת להימנע מנקיטת הליכים משפטיים.

יודגש כי במסגרת הדיון בבקשה במעמד הצדדים הסכימה המבקשת להצעת בית הדין לצמצם את רשימת הלקוחות לגביהם יחול הצו לרשימה של 22 לקוחות בלבד (ת/1) ולתקופה של 6 חודשים מיום מתן ההחלטה בבקשה (ר' עמ' 1 לפרוטוקול ש' 15-16, ר' גם סע' 23, 27 לסיכומי המבקשת).

המשיבים 1 ו-2 סבורים כי אין מקום להגבלת חופש עיסוקם בשום צורה שהיא. לטענתם, המדובר בתחום שאין בו כל "סוד מסחרי", כי המבקשת לא הצביעה על כל סוד מסחרי ובכלל זה רשימת לקוחותיה של המבקשת או "לקוחות הליבה" שהינם נחלת הכלל ומופצים בין אם באתרי אינטרנט, באתר "איגוד השיווק", בלשכת עורכי הדין ובאתר הבורסה לניירות ערך. יתר על כן, חלק נכבד מ"לקוחות הליבה" כלל לא עבדו עם המבקשת טרם שהעובד הועסק אצלה, חלקם אינו מפרסם כלל אצל המבקשת, ואת חלקם לא הצליחה המבקשת לשמר וביקשה מהעובד את עזרתו בקשר לכך.

לטענת המשיבים, למעשה למבקשת אין כל "לקוח ממשי" המגיע לכדי סוד מסחרי המצדיק הגבלת עיסוקם.

הספק מצידו טוען, כי הבקשה ככל שהיא מופנית כלפיו, נעדרת כל עילה ודינה להידחות על הסף. המבקשת והספק הינן חברות מתחרות, כאשר לא היתה ספק בלעדי ו/או קבוע של העובד ואף על פי כן, לא ראתה המבקשת לבקש צו מניעה כנגד כל חברה פעילה אחרת בשוק, אלא כנגד המשיבה 3 בלבד. טענתה של המבקשת בדבר "גרם הפרת חוזה", לטענת הספק משוללת יסוד. העובד פוטר מהמבקשת ולא התפטר, על כן נסיבות עזיבתו לא היו בשליטת הספק. הספק קיבל לידיו את חוזה ההעסקה של העובד רק מספר חודשים לאחר פיטורי העובד, והספק בכלל לא ידע כי קיימת למבקשת טענה כלשהי כלפיו בעילה מעין זו או דומה לה. כמו כן, המבקשת לא הציגה כל הסכמי בלעדיות עם לקוחות. טענתה של המבקשת באשר להיותה של רשימת הלקוחות "סוד מסחרי", הינה במישור היחסים שבין המבקשת לעובד ואינו רלוונטי למשיבה 3. למעלה מזאת, העובד והחברה המתחרה לא העבירו כל רשימת לקוחות או מאפיינים של רשימת לקוחות כזו לספק. כל שעשו, לפי הטענה, היה ביצוע הזמנות ספוראדיות באמצעות פלטפורמת הספק, כפי שהיו יכולים לעשות או עשו מול אחרים.