מחאמרה נ' מרכז רפואי שערי צדק

ביום 10.8.2024 התובעת פרסמה סטטוס באפליקציית WhatsApp. למחרת, במהלך יום עבודתה, התובעת הוזמנה לשימוע שנערך בהמשך אותו יום, וסמוך לאחריו פוטרה לאלתר מעבודתה לאחר 12 שנות עבודה. האם נפלו פגמים בהליך הפיטורים המצדיק לפסוק פיצוי לתובעת?

פתח דבר

1. הגב' מחאמרה סנאא, עובדת לשעבר במרכז הרפואי "שערי צדק", עתרה במסגרת הליך זה לסעד כספי בגין העדר הודעה מוקדמת ופגמים בהליך השימוע.

2. באשר לסעד הראשון שעניינו העדר הודעה מוקדמת הנתבע טען בכתב ההגנה כי שולם לתובעת הסכום בגין דמי הודעה מוקדמת אולם במסגרת הדיון המוקדם מיום 17.3.2025 הודיע ב"כ הנתבע כי "בשל טעות לא שולם לתובעת הודעה מוקדמת". בהמשך לכך התובעת הודיעה כי הנ"ל שולם לה ולפיכך רכיב תביעה זה התייתר, למעט בעניין טענת התובעת לניכוי שבוצע מהסכום ששולם, עליו נעמוד בהמשך.

3. התובעת מיקדה בתביעתה את טענותיה לפגמים שונים שנעשו לשיטתה בהליך השימוע. התובעת טוענת כי לא נערך לה שימוע בנפש חפצה ובתום לב וכי ונפלו בו מספר פגמים מהותיים ומשמעותיים, בעוד שהנתבע טוען כי ההליך הפיטורים היה תקין וכי לא נפלו פגמים בהליך הפיטורים.

4. נקדים אחרית לראשית ונציין כי לאחר בחינת מכלול הראיות וטענות הצדדים, הגענו לכלל מסקנה לפיה נפלו פגמים בהליך השימוע, אולם לא מדובר בפגמים היורדים לשורשו של עניין, המביאים למסקנה כי הליך השימוע לא נעשה בנפש חפצה ובתום לב. עם זאת, ובשים לב למכלול הנסיבות, מצאנו לנכון לחייב את הנתבע בפיצוי התובעת נוכח הפגמים שנפלו בהליך הפיטורים, כפי שיפורט להלן.

    

   עובדות רלוונטיות

5. התובעת עבדה בתפקיד כוח עזר באשפוז יום ילדים והחלה את עבודתה בנתבע ביום 28.8.2012.

6. ביום 10.8.2024 פרסמה התובעת סטטוס באפליקציית WhatsApp בו נרשם "אליהם, ואנו נביא להם גייסות אשר לא יצליחו לגבור עליהם ונסלקם מארצם ממולדתם נכנעים ומבוזים" (מתוך הקוראן סורה 37 פסוק 37) (להלן – פסוק מהקוראן) כאשר ברקע לכיתוב זה הופיעה תמונה בעניינה נחלקו הצדדים.

7. למחרת, ביום 11.8.2024, במהלך יום עבודתה, קיבלה זימון לשימוע בו נכתב כי "בתאריך 10.8.2024 פרסמת ברשת החברתית "WHATSUP" סטאטוס שבו נראה סרטון/פרסום של מסרים לאומנים-פוגעניים, עם כוונה של הסתה, הפוגעים בעובדי בי"ח ובשם מקום העבודה". השימוע נקבע להמשך אותו יום בשעה 12:00.

8. כעולה מפרוטוקול השימוע, בשימוע שנערך לתובעת במועד זה השתתפו הגב' טלי שוורין, מנהלת משאבי אנוש בנתבע (להלן – הגב' שוורין), הגב' סיגל מזרחי, מנהלת משאבי אנוש בסיעוד, מר יוני שמעון, מנהל בטחון, הגב' אתי גבאי, יו"ר ועד עובדים והגב' אורטל בניטה שרשמה את הפרוטוקול.

9. בהמשך אותו יום, לאחר כמחצית השעה, נמסרה לתובעת "החלטה לאחר שימוע" ובמסגרת זו נמסר לתובעת כי "לאור הדברים שעלו בשיחת השימוע, הוחלט על סיום העסקתך בביה"ח". עוד נמסר כי יום עבודתה האחרון הוא במועד זה (יום 11.8.2024) והתובעת תקבל חלף הודעה מוקדמת. התובעת התבקשה לבצע טופס טיולים כבר במועד זה. בהמשך לכך איש ביטחון ליווה את התובעת עד ליציאתה מפתח בית החולים.

10. ביום 13.8.2024 פנתה התובעת באמצעות ב"כ לנתבע במכתב במסגרתו ביקשה לדון שוב בהחלטתה ולהחזירה לעבודה ולחילופין להסתפק באזהרה.

11. ביום 21.8.2024 דחה הנתבע את בקשת התובעת.

12. ביום 9.10.2024 הגישה התובעת את תביעתה לבית הדין.

13. ביום 13.7.2025 העידו בפנינו התובעת ומטעם הנתבע הגב' שוורין ולאחר מכן הצדדים הגישו סיכומיהם בכתב.

     

    טענות הצדדים

14. תחילה נציין כי בסיכומיהם הצדדים העלו טענות חדשות והנתבע אף צירף לסיכומיו ללא קבלת רשות כנדרש מסמך חדש (כותרת של עיתון) מטעמו. כידוע כתבי הטענות הן אלה שמגדירות את חזית המחלוקת בין הצדדים, ולפיכך אין בכוונתנו לדון בטענות חדשות שלא בא זכרן במסגרת כתבי הטענות, ובנסיבות העניין אין בכוונתנו להתייחס למסמך מהעיתון שהנתבע צירף לסיכומיו.

15. התובעת טוענת כי נפלו מספר פגמים מהותיים בהליך השימוע – הליך השימוע נערך באופן מהיר מבלי לאפשר לה להיערך כנדרש או לאפשר לה לצרף מלווה או מייצג לשיחת השימוע, לא התקיים פרוטוקול מסודר לשימוע, בשימוע לא נכח מתורגמן לשפה הערבית על אף הקושי של התובעת בשפה העברית ולא התאפשר לה להשמיע כנדרש טענותיה במהלך השימוע. התובעת מוסיפה כי מהתנהלות הנתבע עולה כי לא מדובר בשימוע שנערך בלב פתוח ובנפש חפצה. עוד טוענת התובעת כי הנתבע לא שקל במסגרת שיקוליו את וותק עבודתה הארוך וכן לא שקל חלופות עבודה אחרות בנסיבות העניין. בנסיבות אלה, התובעת עתרה לחיוב הנתבע בסך של 61,800 ₪.

16. הנתבע טוען כי השימוע שנערך לתובעת נערך כדין ובמסגרתו אפשרו לה להשמיע טענותיה, לא נמנעה ממנה האפשרות לצרף מלווה מטעמה לשימוע, השימוע תועד בפרוטוקול מסודר. הנתבע הוסיף כי בנסיבות פרסום הסטטוס היה צורך לקיים הליך שימוע מהיר וטענה בהקשר זה כי מכתב הפיטורים נמסר לתובעת יממה לאחר ישיבת השימוע, לאחר שהנתבע שקל את טענות התובעת.

     

     

    דיון והכרעה

    חובת השימוע

17. בטרם קבלת החלטה על פיטורי עובד, נדרש מעסיק ליתן לעובד הזדמנות הוגנת להשמיע טענותיו. בפסיקה הובהר כי מטרת הליך השימוע היא לאפשר לעובד להעלות את טענותיו בפני המעסיק ולנסות לשכנע אותו שלא לממש את כוונת הפיטורים.

18. בע"ע (ארצי) 23402-09-15 ברד – קנסטו בע"מ (נבו, 28.2.2017) (להלן – ענין בדר) הדגיש בית הדין הארצי כי הגם שניתן לערוך שימוע בדרכים מגוונות, יש לעמוד על קיומם של מרכיבי הליבה במסגרת הליך השימוע. וכך נקבע בפסקה 12 לפסק הדין –

    "כאמור, הגם שהגשמת חובת השימוע יכולה להיות במספר דרכים הרי שניתן לזהות מכנה משותף חיוני בין הדרכים השונות לקיומה, וזאת על מנת שתכלית השימוע תוגשם. מכנה זה – מבלי להתיימר למצותו – כולל, בין היתר, יידוע העובד בדבר אפשרות הפיטורים; מתן הנימוקים המפורטים בגינם נשקלת אפשרות פיטוריו מספיק זמן מראש, וזאת על מנת שתהא לעובד האפשרות להיערך לקראת השימוע; שקילת טענות העובד בנפש פתוחה וחפצה; ככל שהעובד חפץ להיות מיוצג בהליך השימוע שמורה לו ככלל הזכות לכך...".

19. מכאן נעבור לדון בטענות הצדדים ובפרט טענות התובעת לפגמים שעלו במסגרת פיטוריה.

     

     

     

     

    הפרסום באפליקציית WhatsApp שפרסמה התובעת

20. בטרם נתייחס לטענות התובעת הנוגעות לפגמים שנפלו בהליך השימוע נבקש להתייחס למחלוקת בין הצדדים הנובעת לפרסום שנעשה על ידי התובעת באפליקציית WhatsApp.

21. התובעת טוענת כי פרסמה פסוק מהקוראן כאשר ברקע לפסוק הופיעה תמונה של פרשים רוכבים על סוסים במדבר, ומכאן ביקשה לטעון כי אין בפרסום כוונה להסית או לפגוע (ר' גם ס' 22-21 לתצהיר התובעת). הנתבע טוען כי התובעת פרסמה את הפסוק מהקוראן על רקע תמונה מטושטשת של רב המרצחים יחיא סינוואר, שהיה מנהיג חמאס ברצועת עזה (להלן – סינוואר), באופן המלמד כי מדובר בפרסום הכולל מסרים לאומניים-פוגעניים ועל כוונתו להסית.

     

    הפרסום לשיטת התובעת הפרסום לשיטת הנתבע

    יצוין כי מדובר בצילום מסך של חלק מהסרטון שכלל את הפסוק מהקוראן שהובא לעיל.

22. לאחר בחינת הראיות שהובאו בפנינו אנו מקבלים את גרסת הנתבע לגבי הפרסום שנעשה על ידי התובעת מהטעמים הבאים.

23. ראשית, הנתבע הציג צילום של מסך בו מופיע השם "סנא כח עזר" כאשר במסגרתו מופיע הפסוק מהקוראן וברקע, בין היתר, תמונה מטושטשת של סינוואר. בהמשך לכך, התובעת עומתה במסגרת השימוע שנערך לה עם הפרסום הנ"ל ונאמר לה במפורש שרב המרצחים מופיע בפרסום (בניגוד לטענתה בפנינו כי הפרסום לא הוצג לה בשימוע) ובתגובה התובעת לא שללה את הפרסום הנ"ל אלא ציינה "לא שמתי לב בכלל שסינוואר נמצא בסרטון, ואלו פסוקים מהקוראן שלנו, אני יכולה להביא לך מישהו שאפילו יסביר ויראה לך, אני לא שמתי לב" ובהמשך "אני לא ראיתי מה העליתי לווצאפ". דהיינו, התובעת לא הכחישה במסגרת השימוע כי מדובר בפרסום שנעשה על ידה, אלא טענה שלא שמה לב כי ברקע מופיעה תמונתו של סינוואר.

24. שנית, לאחר שהתובעת קיבלה את ההחלטה על פיטוריה היא פנתה ביום 13.8.2024, באמצעות ב"כ, לנתבע בבקשה שישקול עמדתו בשנית. במענה שנמסר מטעם הנתבע מיום 21.8.2024, באמצעות ב"כ, צוין במפורש כי "הפסוק המצוטט הופיע על רקע סרטון ובו מופיע רק המרצחים יחיא סינוואר". ככל שפרט עובדתי זה היה שגוי מצופה היה מהתובעת לשוב ולפנות לנתבע ולהעמיד אותו על טעותו. העובדה שהתובעת לא העמידה את הנתבע על טעותו, מביאה למסקנה כי בדומה להתייחסותה בשימוע, הדבר לא היה שנוי במחלוקת.

25. שלישית, התובעת הגישה תביעתה לבית הדין ובמסגרת זו על אף שצירפה את מכתב הנתבע מיום 21.8.2024 התובעת לא טענה במסגרת כתב התביעה כי הפרסום שנעשה על ידה לא כלל את תמונתו של רב המרצחים סינאוור. התובעת לא מחתה על טענה זו של הנתבע גם לאחר שהנתבע טען במפורש בכתב ההגנה כי הפסוק מהקוראן הובא לצד תמונה של סינוואר, וגם לא לאחר שצורף לתיק פרוטוקול השימוע שגם במסגרתו עולה כי הפרסום כלל את התמונה של סינוואר. נסיבות אלה תומכות במסקנה לפיה אין לקבל את טענתה הכבושה של התובעת לפיה פרסמה פרסום אחר.

26. רביעית, הסטטוס שהתובעת צירפה בצירוף תמונה של פרשים רוכבים על סוסים הוא מיום 11.8.2024, בעוד שהשימוע שנערך לתובעת היה בגין סטטוס שפורסם יום קודם לכן. בהקשר זה, התובעת ציינה בשימוע כי העלתה לווצאפ סטטוסים נוספים "כמה פעמים בימים אחרים", כאשר סטטוס באפליקציית WhatsApp נמחק לאחר 24 שעות, כך שייתכן והיא העלתה במסגרת סטטוס נוסף מיום 11.8.2024 גם את הפסוק מהקוראן כאשר ברקע מופיעים פרשים רוכבים על סוסים, ואין בכך לשלול את פרסום הפסוק כאשר ברקע תמונה מטושטשת של סינוואר.

27. הגם שהגענו למסקנה כי התובעת פרסמה את הסטטוס הכולל את הפסוק מהקוראן ותמונה מטושטשת של סינוואר, לטעמנו היה מקום מצד הנתבע לצרף לזימון לשימוע צילום של הפרסום המיוחס לתובעת על מנת שהפרסום הקונקרטי בגינו היא זומנה לשימוע יהיה ברור ומובן לה, באופן שהיה מונע את המחלוקת שעלתה בהליך זה באשר לפרסום המיוחס לה.

28. עוד נבקש להבהיר בעניין זה כי אין אנו נדרשים במסגרת הליך זה לדון בטענת התובעת שהועלתה בשימוע לפיה היא לא הבחינה שתמונתו של רב המרצחים מופיעה על גבי הסטטוס שפרסמה, מאחר שענייננו בסעד כספי בגין פגמים שנפלו לטענת התובעת בהליך הפיטורים, ואין בפי התובעת בקשה לבטל את החלטת הפיטורים ולשוב לעבודתה.

29. להלן נתייחס לטענות התובעת לפגמים בהליך השימוע ונדון בשאלה אם ככל שנפלו פגמים יש בכך להצדיק פיצוי כספי.

     

     

    מהכלל אל הפרט

30. להלן נעמוד על טענות התובעת בנוגע לפגמים שנפלו בהליך השימוע ונתייחס אליהן באופן פרטני.

     

     

    מהירות הליך הפיטורים

31. התובעת זומנה לשימוע ביום 11.8.2024, במהלך יום עבודתה, ובמסגרת זו נמסר לתובעת כי השימוע יערך באותו יום בשעה 12:00. כמחצית השעה לאחר השימוע התובעת קיבלה מכתב פיטורים במסגרתו נמסר לה כי היא מפוטרת לאלתר ובהתאם לעדותה שלא נסתרה, איש ביטחון ליווה אותה עד לדלת בית החולים.

32. יצוין בהקשר זה כי טענת הנתבע בכתב ההגנה לפיה מכתב הפיטורים נמסר לתובעת יממה לאחר הליך השימוע לא זו בלבד שלא הוכח על ידי הנתבע בשום צורה, טענה זו נסתרת גם ממכתב הפיטורים עצמו שהתאריך המתנוסס עליו הוא מיום 11.8.2024, במועד זו נערך השימוע, כאשר במסגרתו נכתב במפורש כי "יום עבודתך האחרון יהיה בתאריך 11.8.2024". האמור אף עולה בקנה אחד עם עדות התובעת לפיה באותו מועד ליווה אותה איש ביטחון עד לצאתה מדלת בית החולים. גם הגב' שוורין העידה בהגינותה כי ההחלטה על פיטוריה של התובעת התקבלה באותו יום (עמ' 9 ש' 13). לפיכך אנו מקבלים את גרסת התובעת לפיה ההחלטה לפטרה ניתנה ביום 11.8.2024 סמוך לאחר השימוע שנערך לה.

33. המהירות שבה נערך הליך השימוע לא אפשרה לתובעת להשלים כנדרש את מלוא טענותיה בטרם קבלת החלטה מטעם הנתבע. בהקשר זה נציין כי במהלך השימוע התובעת ביקשה להשלים טענות נוספות לגבי הפסוק מהקוראן ובמסגרת זו ציינה כי "אני יכולה להביא לך מישהו שאפילו יסביר ויראה לך...". דהיינו, מבחינת התובעת לו הייתה ניתנת לה שהות מספקת היא הייתה מבקשת להציג ראיות ונימוקים נוספים מטעמה, דבר שנמנע ממנה נוכח המהירות שבה נעשה הליך השימוע.

34. התובעת בהליך זה שינתה את גרסתה וטענה כי פרסמה את הפסוק מהקוראן עם תמונה שונה, וכן ביקשה בתצהירה להציג פרשנות אחרת לפסוק שפורסם על ידה. מהטעמים עליהם עמדנו לעיל, דחינו טענה זו של התובעת. אולם עדיין היה מקום לטעמנו לאפשר לתובעת להציג את מלוא טענותיה ולאפשר לה לאחר השימוע לדוגמא להשלים טיעון נוסף בכתב נוכח בקשתה במהלך השימוע ובפרט בנסיבות בהן השימוע נקבע מעכשיו לעכשיו. בפסיקה נקבע כי כאשר המעסיק מייחס לעובד אשמה חמורה כך מתחזקת זכותו של העובד להישמע (ע"ע (ארצי) 415/06 מלכה – שופרסל בע"מ (נבו, 15.7.2007), כך שבנסיבות בהן הנתבע ייחס לתובעת פרסום מסרים לאומניים פוגעניים עם כוונה להסית, היה מקום מצד הנתבע לאפשר לתובעת להשלים את טענותיה ולשכנע בפרשנות אחרת ביחס לפרסום.

35. נדגיש בהקשר זה כי בית הדין אינו מקל ראש בחומרת הפרסום שנעשה על ידי התובעת. עם זאת, הנתבע לא נתן טעם המניח את הדעת לדחיפות ולבהילות בהליך פיטוריה של התובעת באופן שפגע בתקינותו. כך למשל לא הובהר מדוע לא ניתן היה להשעות את התובעת או להוציאה לחופשה כפויה עד לסיום בירור הליך השימוע וכיוצ"ב.

36. הנתבע לא הראה בשום צורה כי הפרסום גרם לפגיעה מצד מי מעובדי או מטופלי בית החולים באופן שהצדיק הליך פיטורים מהיר. נדגיש בהקשר זה כי אין בעובדה שדבר הפרסום הועבר לידי ביטחון הנתבע כדי ללמד על הדחיפות בפיטוריה של התובעת. בהמשך לאמור, הגב' שוורין כלל לא ידעה לומר מי הגורם שהעביר את צילום הפרסום לידי הביטחון (עמ' 5 ש' 4 ו-20), כך שלא הוצגה בפנינו סיבה המניחה את הדעת להליך מזורז החורג מהתנהלות שגרתית של הנתבע המאפשרת היערכות מבעוד מועד לשימוע (עמ' 9 ש' 29-28).

37. באשר לטענת הנתבע לפיה התובעת לא פנתה וביקשה פרק זמן נוסף לצורך היערכות לשימוע, כבר נפסק כי "אין בעובדה שהמערער לא דרש בפועל את פרק הזמן הנוסף להיערכות לשימוע כדי לפטור את חברת החשמל בלא כלום" (ע"ע (ארצי) 620-07 גמליאל – חברת החשמל לישראל בע"מ (נבו, 19.6.2008) בפס' 14) וכי בהעדר נסיבות קונקרטיות לעריכת שימוע מעכשיו לעכשיו, באופן שעשוי לפגוע בעובד, ומבלי לאפשר לעובד להשלים טענותיו לאחר השימוע, נפל פגם המצדיק פיצוי כספי.

38. לאור האמור, מצאנו כי נפל פגם באופן בו בחר הנתבע לערוך לתובעת הליך שימוע ופיטורים מזורז מהיום להיום.

     

     

    פרוטוקול השימוע

39. התובעת טוענת כי לא נערך פרוטוקול לשימוע והיא אף לא נדרשה לחתום על פרוטוקול בתום השימוע. הנתבע טוען כי נערך פרוטוקול לשימוע וביום 23.2.2025 לאחר פניית התובעת והחלטות בית הדין הנתבע צירף לתיק את פרוטוקול השימוע.

40. התובעת בתצהירה חזרה על הטענה כי לא נערך פרוטוקול שימוע אולם לא התייחסה באופן קונקרטי לפרוטוקול השימוע שהציג הנתבע. מטעם הנתבע העידה הגב' שוורין שנכחה בשימוע והעידה כי מדובר בפרוטוקול השימוע. במסגרת הפרוטוקול מצוין כי הגב' אורטל בניטה רשמה את הפרוטוקול. הגב' שוורין העידה כי הפרוטוקול נערך לאחר ישיבת השימוע ולכן התובעת לא חתמה עליו בסופה של הישיבה (עמ' 8 ש' 26-23).

41. על אף העובדה שפרוטוקול השימוע לא נמסר לידי התובעת סמוך לאחר ישיבת השימוע, לאחר עיון בפרוטוקול השימוע שצירף הנתבע, בשים לב לעדותה של הגב' שוורין, ובהעדר התייחסות קונקרטית מטעם התובעת לפרוטוקול שצורף, אנו מקבלים את טענת הנתבע לפיה הפרוטוקול שצורף על ידה הוא פרוטוקול השימוע המשקף את השימוע שנערך לתובעת.

42. לאמור נוסיף, כי במסגרת פניית התובעת לנתבע מיום 13.8.2024, לאחר ההחלטה לפטרה, התובעת לא טענה כי לא נערך פרוטוקול לשימוע, בעוד שבמכתב הפיטורים מיום 11.8.2024 נכתב במפורש כי "אורטל בניטה – רשמת פרוטוקול". העובדה שהתובעת לא הלינה במסגרת פנייתה המאוחרת לשימוע, שנכתב באמצעות ב"כ, על העדר פרוטוקול, מחזקת את המסקנה כי נערך פרוטוקול לשימוע.

43. בהמשך לאמור נפנה לפער בין טענת התובעת בכתב התביעה לפיה "לא נערך בזמן ישיבת השימוע פרוטוקול מסודר" במובן זה שכלל לא נערך פרוטוקול, למול הטענה בסיכומי התשובה לפיה "לא נמסר פרוטוקול בזמן אמת", כאשר מסיכומי התובעת משתמע כי היא מודה שנערך פרוטוקול אולם טוענת כי הפרוטוקול לא נמסר לה כנדרש סמוך לאחר ישיבת השימוע.

44. יחד עם זאת, ניכר מפרוטוקול השימוע כי הוא כולל עניינים שאינם ברורים ולא הובהרו כנדרש על ידי הנתבע לא בתצהירה ולא בעדותה (ר' עמ' 12 לפרוטוקול), באופן שמלמד על פגמים בהליך השימוע. נוסיף בהקשר זה, כי העובדה שפרוטוקול השימוע כולל משפטים שאינם מסייעים לטענות הנתבע על תקינות הליך השימוע, מחזקים בעינינו את העובדה שמדובר בפרוטוקול אותנטי המשקף את השימוע שנערך לתובעת.

45. כך למשל צוין בתחילת הפרוטוקול מטעם הגב' שוורין כי "זימנו אותך לשימוע בגלל כל מיני אירועים שקרו אתך בעבודה, חוסר שביעות רצון בעבודה עצמה". טענה זו לא עלתה בזימון לשימוע. גם במסגרת הליך זה הנתבע לא טען ל"אירועים" או חוסר שביעות רצון מקצועי בעבודת התובעת.

46. בהמשך הפרוטוקול צוין כי נערך מעקב ממושך אחר התובעת - "מעקב אחריך זמן ממושך", טענה שלא עולה בקנה אחד עם הזימון לשימוע בגין פרסום יחיד שארע יום לפני המועד בו זומנה לשימוע. גם בעניין זה הנתבע לא מסר התייחסות במסגרת התצהיר של הגב' שוורין ולא ניתן מענה ברור לעניין זה בישיבת ההוכחות (ר' עמ' 13 לפרוטוקול).

47. פגם נוסף בפרוטוקול השימוע עולה מהפער בין רשימת הנוכחים שצוינה בתחילת הפרוטוקול – במסגרת זו לא צוין כי הגב' שוורין נכחה בישיבה, אולם מהמשך הפרוטוקול עולה כי הנ"ל נכחה בשימוע, כך שניתן להבין כי הנ"ל נכחה בישיבה. לעומת זאת, קיימת סתירה בין הרשום בפרוטוקול השימוע לפיו הגב' אתי גבאי, יו"ר ועד עובדים, נכחה בישיבה, בעוד שמהחלטה לאחר השימוע שנמסרה לתובעת סמוך לאחר השימוע נכתב כי מר אבי מויאל, נציג ועד העובדים, הוא זה שנכח בשימוע. יצוין כי, התובעת לא העלתה טענות בעניין זה והנתבע לא טרח ליישב סתירה זו.

48. בנוסף לאמור, אנו מקבלים את טענת התובעת לפיה הפרוטוקול לא נמסר לה לאחר השימוע אלא רק במסגרת הליך זה. בהקשר זה התובעת צירפה מטעמה את הזימון לשימוע ומכתב הפיטורים ולא את פרוטוקול השימוע שלגביו טענה שלא נערך. הנתבע לא צירף אסמכתה המלמדת כי פרוטוקול השימוע נשלח לתובעת לאחר השימוע והגב' שוורין העידה בהגינותה כי "יש מצב שהיא לא קיבלה" את הפרוטוקול (עמ' 8 ש' 34). עם זאת, יש להביא בחשבון בעניין זה כי התובעת לא פנתה לנתבע בבקשה לקבל את פרוטוקול השימוע לא במכתב ששלחה סמוך לאחר ההחלטה על פיטוריה ולא בפניה קודם להגשת התביעה.

49. לאור האמור, אנו מקבלים את טענת הנתבע לפיה נערך פרוטוקול לשימוע וכן מקבלים את טענת התובעת לפיה פרוטוקול השימוע לא נמסר לה כנדרש לאחר השימוע. עם זאת, מהפרוטוקול עצמו עולה כי במסגרת השימוע הופנו כלפי התובעת טענות החורגות מהטענה שצוינה על גבי הזימון לשימוע, באופן המלמד על פגם בהליך השימוע.

     

    העדר מתורגמן

50. התובעת טוענת כי היא אינה שולטת בשפה העברית והעדר מתורגמן לשפה העברית פגעה בהתנהלות השימוע ומהווה פגם בהליך השימוע. הנתבע טוען כי מנהלה של התובעת, המדבר ערבית, נכח בשימוע.

51. תחילה נציין כי אין בידינו לקבל את טענת הנתבע לפיה המנהל הישיר של התובעת מר עימאד (להלן – מר עימאד) נכח בשימוע שכן שמו לא מופיע במסגרת רשימת הנוכחים שצוינו בפתח השימוע ולא במסגרת הדוברים במהלך ישיבת השימוע. נעיר בהקשר זה כי גם הגב' שוורין לא צוינה במסגרת רשימת הנוכחים בשימוע, אולם שמה צוין במסגרת הדוברים בשימוע כך שיש תיעוד לנוכחותה בשימוע, בניגוד למר עימאד. בנוסף ובעיקר, הגב' שוורין בחקירתה חזרה בה בעדותה מהטענה שמר עימאד נכח בשימוע והבהירה כי הוא לא נכח בישיבת השימוע (עמ' 7 ש' 28 ו- 30).

52. על אף האמור, מפרוטוקול השימוע עולה כי התובעת הבינה את הטענות שהופנו אליה והשיבה באופן ענייני לטענות אלה, כך שבין אם הוזמן מתורגמן לשפה הערבית ובין אם לאו, טענותיה נשמעו במהלך השימוע.

53. לאמור נוסיף, כי בישיבת ההוכחות בפנינו הוזמנה מתורגמנית לשפה הערבית אולם התרשמנו כי התובעת מבינה את מרבית השאלות שהופנו אליה ואף השיבה בשפה העברית לשאלות שהופנו אליה. כך שגם אם היה צורך בסיוע בתרגום קונקרטי במסגרת השימוע נראה כי הדבר לא היווה מכשול בתקינות הליך השימוע. לאמור נוסיף כי הגב' שוורין העידה בהקשר זה כי היה מי שתרגם בשימוע והיא לא ידעה לומר מי זה היה (ור' עמ' 8 ש' 22-21).

54. למסקנתנו לפיה העדר מתורגמן בהליך השימוע לא פגע בהליך מצטרפת עדותה של התובעת כי היא ידעה לקרוא את מכתב הזימון לשימוע שקיבלה בשפה העברית (עמ' 2 ש' 5) ולא העלה טענות בשימוע על העדר מתורגמן או בקושי להבנת הטענות שהופנו כלפיה ויוזכר כי התובעת עבדה בבית החולים במשך תקופה של כ-12 שנים והעידה כי למרות שטיפלה גם במטופלים דוברי עברית לא נדרשה למתורגמן לשפה הערבית במסגרת עבודתה (עמ' 3 ש' 32-30).

55. לאמור נוסיף, כי במכתב מיום 13.8.2024, ששלחה התובעת לנתבע באמצעות ב"כ לאחר פיטוריה, התובעת הלינה על פגמים בהליך השימוע, אולם לא טענה להעדר מתורגמן או כי נוכח היעדרותו של מתורגמן לשפה הערבית היא לא הבינה את הטענות שהופנו אליה או כי טענותיה לא נשמעו במסגרת השימוע. העובדה שהתובעת פונה לנתבע סמוך לאחר הליך השימוע ולא מעלה טענות לקשיים בשפה מלמדת כי היא הבינה כי הדבר לא היווה מכשול או פגם במסגרת השימוע שנערך לה.

56. לאור האמור אנו דוחים את טענת התובעת לפיה נפל פגם בהליך השימוע בהעדר מתורגמן לשפה הערבית.

     

    העדר ייצוג בשימוע

57. התובעת טוענת כי לא אפשרו לה להביא לשימוע מלווה או מייצג בעוד שהנתבע טוען כי לא נמנעה ממנה האפשרות להביא כל מי שתחפוץ.

58. כפי שיפורט להלן, המהירות בה בוצע הליך השימוע מנעה הלכה למעשה מהתובעת להביא עימה מלווה או מייצג, עם זאת התובעת לא הראתה במסגרת ההליך כי היה בכוונתה להביא מייצג או מלווה לשימוע.

59. כזכור, התובעת קיבלה זימון לשימוע ביום 11.8.2024, במהלך יום עבודתה, כאשר השימוע נקבע לשעה 12:00 באותו יום. על גבי הזימון לשימוע נכתב כי התובעת "רשאית לצרף מלווה ו/או מייצג מטעמך לדיון" אולם הובהר כי ככל שבכוונה לצרף מלווה או מייצג "עלייך להודיע לאגף משאבי אנוש עד 48 שעות בטרם הדיון". העובדה שישיבת השימוע נערכה זמן קצר בלבד (שעות בודדות) לאחר שליחת מכתב הזימון לישיבה, לא אפשר לתובעת לבקש לצרף מלווה או מייצג מטעמה כנדרש בזימון לשימוע, ובכך הנתבע מנע ממנה את האפשרות לייצוג במסגרת השימוע.

60. עם זאת, במסגרת ההליך שלפנינו התובעת העידה כי לאחר שקיבלה את הזימון לשימוע היא לא ביקשה פרק זמן נוסף לצורך התארגנות או צירוף מלווה או מייצג מטעמה (עמ' 2 ש' 4), על אף שהיא ידעה והבינה את סיבת הגעתה לשימוע (עמ' 7 ש' 35). ודוק, התובעת לא טענה ולא הוכיחה כי ביקשה להביא עימה לשימוע גורם נוסף ספציפי והדבר נמנע ממנה, ולא טענה למלווה או מייצג קונקרטי שביקשה להביא מטעמה לשימוע שנערך לה. גם במסגרת הליך זה התובעת לא הביאה תצהיר של מאן דהו אחר לצורך הגנתה.

61. יצוין בהקשר זה כי אין בידינו לקבל את טענת הנתבע לפיה התובעת יכלה לפנות לועד העובדים ולבקש את עזרתם והופעתם בשימוע, שכן בנסיבות בהן השימוע נערך בפרק זמן מהיר מעכשיו לעכשיו לא ניתן היה לצפות מהתובעת לפנות לצדדים שלישיים על מנת שאלה יצטרפו לישיבת השימוע שנקבעה מעכשיו לעכשיו. מעבר לכך טענת הנתבע בעניין ועד העובדים אינה ברורה שכן מפרוטוקול השימוע עולה כי בישיבת השימוע הייתה נוכחות של ועד העובדים.

62. לאור האמור הגענו למסקנה כי נפל פגם בהתנהלות הנתבע בכך שמנע מהתובעת להביא עימה לשימוע מלווה או מייצג. עם זאת, מאחר שהתובעת כלל לא טענה וכל שכן לא הוכיחה כי היה בכוונתה להביא מלווה או מייצג קונקרטי, באופן שנמנע ממנה, הדבר יבוא לידי ביטוי בגובה הפיצוי המתאים בנסיבות העניין.

     

    שימוע בתום לב ובנפש חפצה

63. התובעת טוענת כי השימוע שנערך לה לא נעשה בתום לב ובנפש חפצה בעוד שהנתבע טוען כי נערך לתובעת שימוע כנדרש ובנפש חפצה ובסופו הוחלט על סיום העסקתה.

64. הגב' שוורין העידה כי התובעת זומנה לשימוע במהירות מאחר ש"רצינו שתסביר לנו את הדבר הזה" (עמ' 9 ש' 34). במהלך השימוע הוסבר לתובעת כי בית חולים הוא מקום רגיש שכן מדובר במקום המעסיק ומטפל באוכלוסייה מגוונת ולפיכך בית החולים פועל לשמור על שגרה ודו קיום גם במצבים מורכבים וכי "אנחנו משתדלים להתאחד יחד כדי לעבור את זה ביחס ולהיות בסבלנות וסובלנות" כאשר הפרסום שנעשה על ידי התובעת לא זו בלבד שפוגע בשמו של בית החולים אלא עשוי לפגוע במרקם העבודה הרגיש ממילא במקום זה (ור' גם עדותה של הגב' שוורין בעמ' 5 ש' 38 – עמ' 6 ש' 4).

65. על אף דברים אלה, במסגרת תגובתה בשימוע וגם בהליך זה התובעת לא התנצלה ולא ביקשה לתקן את הפרסום שנעשה על ידה, אלא פטרה את עצמה מאחריות בטענה כי לא הבחינה בתמונתו של רב המרצחים סינוואר (כאמור לעיל, בהליך זה התובעת הכחישה את הפרסום הנ"ל) ומיקדה את טענתה בפסוק מהקוראן וציינה כי הפרסום לא נעשה "במטרה של שנאה". על אף האמור, ניסיון התובעת להעניק לפסוק מהקוראן פרשנות חלופית אינה מסבירה את תמונת הרקע שכללה את תמונתו של סינוואר.

66. הגב' שוורין העידה בהקשר זה כי בית החולים ביקש לקבל החלטה בעניינה של התובעת בהקדם ככל שניתן נוכח חומרת הפרסום והחשש להשלכות שעשויות להיות כתוצאה מהפרסום, ולכן הוחלט לזמן את התובעת לשימוע באותו יום ולקבל החלטה סמוך לאחר ישיבת השימוע (עמ' 9 ש' 18-12). הנתבע בחן את תשובת התובעת בישיבת השימוע ונוכח השילוב של התמונה והפסוק מהקוראן בעיתוי בו הפרסום נעשה, בעיצומה של המלחמה, ובשים לב לרגישות מקום העבודה שהינו בית חולים בו עובדים ומטופלים עובדים מרקעים שונים, הדבר הצדיק מבחינת הנתבע את ההחלטה לפטר לאלתר את התובעת. התובעת כלל לא התייחסה לטענות אלה במסגרת ההליך המשפטי.

67. על החומרה בפרסום הפסוק מהקוראן על גבי תמונה של רב המרצחים סינוואר ניתן לעמוד לדוג' מת"פ (י-ם) 2144-02-25 מדינת ישראל נ' בלביסי (נבו, 29.6.2025) במסגרתו הנאשם הורשע על פי הודאתו בכתב אישום שכלל עבירות של גילוי הזדהות עם ארגון טרור ועבירות הסתה לטרור בגין מספר פרסומים שפרסם בחשבון האישי ברשת החברתית Instagram. אחד הפרסומים בהם הורשע, כאמור, כלל את הפסוק מהקוראן שפרסמה התובעת לצד תמונה של רב המרצחים סינוואר. יובהר כי אין בפסק דין זה להביא למסקנה כי התובעת עברה על עבירה כלשהי בדין הפלילי, אלא ללמד על חומרת הפרסום שנעשה מצד התובעת, לצד תגובתה המתחמקת במסגרת הליך השימוע, דבר שהצדיק את החלטת הנתבע להביא לפיטוריה.

68. התובעת ביקשה ללמוד על הליך שימוע שנעשה לה שלא בתום לב ובנפש חפצה נוכח מהירות ההליך והפגמים שאירעו במהלכו. ניהול הליך שימוע מהיר מעכשיו לעכשיו, מבלי לאפשר לעובד להשלים טענותיו, עשוי ללמד על היות ההליך "משחק מכור" שלא בתום לב ובנפש חפצה. עם זאת, לאחר בחינת מכלול העובדות שהוצגו בפנינו הגענו למסקנה כי חרף הפגמים שפורטו לעיל ובפרט מהירות הליך השימוע, אין בסיס לטענת התובעת לפיה השימוע שנערך לה היה חסר תום לב ושלא נערך בנפש חפצה, וחרף הפגמים עליהם עמדנו, מרכיבי הליבה הנדרשים בהליך השימוע נשמרו כך לא מדובר בפגמים היורדים לשורשו של עניין. בסופו של דבר נוכח הפרסום שנעשה על ידי התובעת, מקום עבודתה, עיתוי הפרסום ובפרט בשים לב לתשובותיה בשימוע שנערך לה, ההחלטה לפטרה הייתה מוצדקת.

69. נוסיף בעניין זה כי התובעת לא פנתה לבית הדין לעבודה בבקשה למתן סעד לחזור לעבודה, על אף שהייתה מיוצגת על-ידי עו"ד, באופן שמחזק את ההנחה שהתובעת הבינה את הקושי לסעד זה בנסיבות העניין.

70. על אף המסקנה אליה הגענו לפיה ההחלטה לפטר את התובעת הייתה מוצדקת בנסיבות העניין, אין בכך להצדיק את המהירות והדרך שבה החליט הנתבע לסיים את עבודתה של התובעת מהיום להיום. נוכח המהירות בקבלת ההחלטה בעניינה של התובעת הנתבע מסר לתובעת סמוך לאחר הליך השימוע החלטת פיטורים לקונית שכללה את המשפט הבא - "לאור הדברים שעלו בשיחת השימוע, הוחלט על סיום העסקתך בביה"ח". הנתבע לא התייחס במסגרת החלטתו לבקשת התובעת בשימוע להסביר את הפסוק מהקוראן, לא ניתנה התייחסות לוותק התעסוקתי של התובעת, העדר תלונות מקצועיות ואחרות לאורך שנות עבודתה הרבות כפי שטענה התובעת במסגרת הליך השימוע, באופן המהווה פגם בהליך שגם הוא נבע כתוצאה מהמהירות שבה בוצעה הליך הפיטורים.

71. לסיכום, הגענו למסקנה כי נפלו מספר פגמים בהליך השימוע המהיר שנערך לתובעת. עם זאת, מרכיבי הליבה של הליך השימוע נשמרו במובן זה שהנתבע מסר לתובעת את הסיבה לשימוע, התובעת התייחסה בישיבת השימוע לפרסום שנעשה על ידה ובהתאם להתייחסות זו הנתבע קיבל החלטה על פיטוריה לאלתר.

     

    נזק שנגרם לתובעת

72. התובעת בסיכומיה טענה כי לאחר קבלת מכתב הפיטורים איש ביטחון ליווה אותה עד לפתח בית החולים "בפני כל העובדים והרופאים והאחיות והמבקרים התנהלות שפגעה בכבודה ובאישיותה". באשר לטענה זו הן בכתב התביעה והן בתצהירה ובעדותה בפנינו התובעת לא טענה בשום שלב כי הוצאתה מבית החולים נעשתה בפני עובדים, רופאים, אחיות ומבקרים באופן שפגע בכבודה ובאישיותה. נבהיר בעניין זה, כי לא די בטענה שאיש ביטחון ליווה אותה עד לדלת בית החולים (טענה שהתובעת העלתה בכתב תביעתה ובתצהירה), שכן הדבר יכול להיעשות גם באופן רגיש ומתחשב, וכי ככל שהתובעת ביקשה לטעון כי הוצאתה מבית החולים נעשתה באופן מבזה ומשפיל לעיני כל היה עליה לפרט זאת באופן ספציפי כבר בכתב הגנתה ולכל המאוחר במסגרת תצהירה, על מנת לאפשר לנתבע להתייחס לטענה זו. לפיכך אין בידינו לקבל טענה זו של התובעת.

73. עם זאת, במסגרת שיעור הפיצוי שיפסק בגין הפגמים בהליך השימוע ניתן את הדעת לטענתה שלא נסתרה לפיה פיטוריה נכנסו לתוקף לאלתר ובמסגרת זו איש ביטחון ליווה אותה עד לדלת בית החולים.

74. התובעת ממשיכה וטוענת בסיכומיה כי שלילת השלמת פיצויי פיטורים גרמה לה "נזק כספי". טענה זו לא נטענה על ידי התובעת במפורש במסגרת כתב תביעתה ולא הוכחה בראיות כנדרש, ולפיכך אין בידינו לקבלה. עוד טענה התובעת בסיכומיה כי יש להתחשב במצבה האישי במסגרת פסיקת הפיצויים. גם טענה זו פורטה על-ידי התובעת לא במסגרת כתב התביעה ולא במסגרת התצהיר שהגישה וממילא לא הוכח על ידה (ואין במכתב מיום 13.8.2024 לרפא פגם זה), באופן שלא מאפשר להתייחס למצבה האישי במסגרת בחינת הנזק שנגרם לה בפסק הדין.

75. התובעת מוסיפה כי הנתבע שילם לה את דמי ההודעה המוקדמת באיחור וביצעה ניכוי מס מקסימאלי, באופן שיאלץ אותה לפנות לרו"ח ולשלם שכ"ט לצורך השבת ניכוי מס. התובעת לא טענה להוצאות כספיות שתידרש לבצע במסגרת תצהירה (ר' ס' 24 לתצהיר) וכי אין מקום לסעד כספי בגין החלק הכספי שנוכה מתשלום ההודעה המוקדמת. עם זאת, במסגרת הפיצוי שיפסק לתובעת מקובלת עלינו הטענה כי יש לתת את הדעת לכך שהנתבע חזר בו מטענתו בעניין זה, וכי הסכום בגין דמי ההודעה מוקדמת שולמו לתובעת במסגרת ההליך המשפטי מבלי שנעשתה פנייה מסודרת לתובעת קודם לכן, כפי שהיה מצופה בנסיבות העניין.

     

    הסעד הכספי הראוי

76. בע"ע (ארצי) 43380-06-11 פלוני – אלמונית (נבו, 9.12.2014) בית הדין הארצי סקר את הכללים לפסיקת פיצוי כספי בגין פיטורים שלא כדין תוך הבחנה בין פיצוי על הנזק ממוני ונזק שאינו ממוני.

77. במסגרת זו הובהר, כי הפיצוי בגין נזק ממוני נועד לפצות את העובד על אובדן הכנסותיו בתקופה שלאחר הפיטורים, והוא כפוף לחובת הקטנת הנזק (ר' פסקה 13 בעניין בדר). בענייננו, התובעת מיקדה את טענותיה בפגמים שנערכו בהליך השימוע, ולא בהשלכותיו הכלכליות בתקופה שלאחר הפיטורים, ובמסגרת זו התובעת לא העלתה טענות ולא צירפה אסמכתאות מתאימות להוכחת נזק ממוני. לפיכך אין מקום לפסוק לתובעת פיצוי כספי בגין נזק ממוני.

78. הפיצוי בגין נזק שאינו ממוני מטרתו לפצות את העובד על עוגמת הנפש שנגרמה לו בנסיבות בהן המעסיק הפר את חובת תום הלב ולא נתן לעובד הזדמנות הוגנת להשמיע טענותיו קודם להחלטה על פיטוריו (ר' פסקה 14 בעניין בדר).

79. בענין בדר עמד בית הדין הארצי על השיקולים שיש להביא בחשבון במסגרת פסיקת פיצוי לא ממוני בגין פגמים בהליך השימוע, כדלקמן:

    "במסגרת זו ניתן לשקול מגוון שיקולים, אשר מבלי להתיימר למצותם, כוללים: עוצמת הפגם והחומרה במחדלי המעסיק, האם חובת השימוע הופרה באופן מלא או חלקי (לענין בחינת מהותיות הפגם ראו: ענין אורן; ענין אהרונוב פיסקה 63); אופיו של ההליך שקוים – ככל שקוים – והאם נשמר בגדר השיח והשיג כבודו של העובד כאדם או שאך הוטחו האשמות (ראו ענין פלונית וענין אורן);האם הפיטורים היו מסיבה עניינית או שאינה עניינית, שכן החומרה המהותית הקיימת במקרה בו עילת הפיטורין אינה עניינית משליכה גם על תוצאת החומרה שבאי שמירה על זכויותיו הדיוניות של העובד טרם פיטוריו; משך תקופת העסקת העובד; גילו של העובד (ראו ענין אהרונוב פיסקה 63) ; האם נפל דופי גם בהתנהגות העובד (ראו ענין פלונית פיסקה 42) ועוד."

80. בפסיקה הובהר בהקשר לנזק שאינו ממוני שגובה המשכורת אינו מעיד על שיעור צערו של העובד והנזק שנגרם לו כתוצאה מפיטוריו וכי "ככלל, פיצוי בגין עוגמת נפש ניתן בגין התנהלות לקויה והצער שנגרם בעטיה, בבחינת "לפום צערא אגרא" (אבות, ה', כו), ושיעורו אינו תואם בהכרח את שיעור הנזק הנטען ואינו נגזר בהכרח מהשכר שאותו קיבל העובד" (בר"ע (ארצי) 20418-03-13 סעיד נ' מנוסביץ (נבו, 7.11.2013) בפס' 13).

81. עוד נקבע בפסיקה כי לא כל פגם בהליך השימוע מצדיק פיצוי כספי ויש צורך באיזון ובמידתיות בשים לב למהות הפגמים ולכלל נסיבות העניין. כך למשל בע"ע (ארצי) 10940-10-15 מנורה מבטחים ביטוח בע"מ – רון (נבו, 6.9.2018) נקבע כי –

    "זה המקום לציין כי לא כל פגם שנפל בהליכי השימוע מצדיק פסיקת פיצוי, וכאשר המדובר בפגם קל שלא השפיע על יעילות הליך השימוע או הוגנותו – אין הכרח לפסוק פיצוי. לעניין זה נפנה לדברים שנאמרו בע"ע (ארצי) 554-09 צבר ברזל הספקה ושיווק מתכת בע"מ - משה שמיר [נבו] (13.1.11). וכך נאמר (ההדגשות שלנו):

    "על מנת לקיים את חובת השימוע, אין משמעות הדבר כי חייבים להתקיים 'כללי טקס' צורניים מסויימים. השאלה האם מולאה חובת השימוע נגזרת בכל מקרה מנסיבותיו הוא. לא דומה מקרה בו התשתית העובדתית או האחרת לפיטורים רחבת היקף למקרה פשוט. זאת ועוד, לא כל 'פגם' בשימוע בהכרח יש בו כדי להצדיק מתן פיצוי – כל מקרה צריך להבחן בנסיבותיו"."

82. ביישום לענייננו, כפי שעמדנו בהרחבה לעיל, אכן נפלו פגמים בהליך השימוע. עם זאת, הגענו למסקנה כי טענותיה של התובעת נשמעו וכי בסופו של יום ההחלטה לפטר את התובעת הייתה מוצדקת בנסיבות העניין.

83. לאור האמור, בהתחשב במכלול נסיבות העניין, מהות הפגמים שנפלו בפיטורי התובעת, הוותק התעסוקתי של התובעת, האופן שבו היא סיימה את עבודתה בנתבע, ותוך שהבאנו בחשבון את התנהלות התובעת וכן את קביעתנו לפיה פיטוריה היו מוצדקים בנסיבות העניין, הגענו לכלל מסקנה כי יש לחייב את הנתבע לשלם לתובעת פיצוי כספי לא ממוני מתון בסך 22,000 ₪.

     

    סוף דבר

84. הנתבע ערך לתובעת הליך שימוע מהיר באופן שהביא לכך שהתובעת פוטרה מעבודתה לאחר 12 שנים מהיום להיום בתוך מספר שעות. בנסיבות אלה, וכפי שפורט בהרחבה לעיל, נוכח הפגמים בהליך השימוע הנתבע יפצה את התובעת בסך של 22,000 בגין נזק שאינו ממוני.

85. באשר להוצאות משפט – במסגרת ההליך הנתבע חזר בו מטענות שהועלו על ידו בכתב ההגנה כדוגמת הטענה כי שולם לתובעת הסכום בגין דמי הודעה מוקדמת (ולפיכך רכיב זה התקבל במלואו) וכן טענות עובדתיות נוספות עליהן עמדנו לעיל. כמו כן, הנתבע לא צירף לכתב ההגנה את פרוטוקול השימוע ורק בעקבות בקשת התובעת והחלטת בית הדין מיום 18.2.2025 הפרוטוקול צורף. בהמשך לכך, רק בעקבות החלטת בית הדין מיום 22.5.2025 הנתבע צירף לתיק את הפרסום שנעשה על ידי התובעת. בהמשך לכך, הנתבע צירף לראשונה לסיכומיו מסמך חדש (כותרת של עיתון), כאשר לא הובהר מדוע הדבר לא נעשה קודם לכן במסגרת תצהיריה ומבלי לבקש רשות קודם להגשת המסמך. בנוסף לאמור, הנתבע לא התייצב לישיבת הפישור בתיק על אף שההזמנה נצפתה על ידו כאשר לא ניתן הסבר המניח את הדעת בהתייחסות הנתבע מיום 4.3.2025 לעניין זה (ור' גם פסקה 1 להחלטה מיום 4.3.2025). בנסיבות אלה, בשים לב לכך שהתביעה התקבלה בחלקה, ולמרות שהסכום שנפסק במסגרת פסק הדין נמוך משמעותית מהסכום שהתבקש במסגרת התביעה, נוכח התנהלות הנתבע יש מקום לחייבו בהוצאות התובעת. לאחר ששקלנו את מכלול הנסיבות והתנהלות הנתבע, הנתבע יישא בהוצאות התובעת בסך 1,000 ₪ ובשכר טרחה עו"ד בסך 5,000 ₪.

86. הסכומים הנ"ל ישולמו בתוך 30 ימים מקבלת פסק הדין.

     

    על פסק הדין ניתן להגיש ערעור בזכות לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים תוך 30 ימים מקבלת פסק הדין.

     

    ניתן היום, כ"ג אלול תשפ"ה, (16 ספטמבר 2025), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.

     

     

    נציגת ציבור עובדים, הגב' גילה נחום		נציגת ציבור מעסיקים, הגב' איריס ריאהי חזן		משה וילינגר, שופט