סע"ש 19094-07-13.17 דצמבר 2014

בישיבה מקדמית שהתקיימה ביום 13.11.14, הודיע ב"כ התובע כי "לאחרונה" כפי טענתו, הגיע לידיו מסמך מהותי ולפיכך הוא מבקש לתקן את כתב התביעה.

בהתאם להחלטת בית הדין, נדרש התובע להגיש בקשתו לתיקון התביעה בתוך 20 יום וכן התבקש הוא לפרט, מדוע נמנע מלבקש דחיית מועד הדיון, כאשר ידוע לו, לטענתו הוא, על הצורך לתקן את התביעה מזה כמה ימים.

ביום 1.12.14 הגיש התובע את בקשתו לתיקון כתב התביעה, במסגרתה נטען כי רק זמן קצר לפני הדיון הגיע לידיו מסמך המלמד כי התובע זכאי לזכויות נוספות וכי פניות לקבלת פרטים מסמכים לא נענו. לפיכך, התבקש בית הדין להתיר את התיקון המבוקש ללא צו להוצאות. יצויין כי לבקשה צורף כתב התביעה בנוסח המתוקן, ממנו עולה כי התובע הוסיף רכיבי תביעה שונים ומגוונים, בין אם נובעים מן המסמך הנטען ובין אם לאו, בבחינת "מקצה שיפורים" של כתב התביעה הראשון שהגיש.

לבקשה לא צורפו מסמכים התומכים בטענה כי התובע לא קיבל מענה לפניותיו.

הבקשה הועברה לתגובת הנתבעת, אשר הוגשה ביום 15.12.14. בתשובתה, הלינה הנתבעת אודות התנהלות התובע אשר גרמה לקיומו של דיון מקדמי עקר, אותו ניתן היה לדחות מבעוד מועד, אילו הוגשה בקשה מתאימה מטעם התובע, מייד כאשר הבין כי בכוונתו לבקש תיקונו של כתב התביעה. כן הגיבה הנתבעת לסוגיית המסמכים, תוך שהיא טוענת ומפרטת את מלוא המידע שדרש ממנה התובע ואת מלוא התשובות והמסמכים שהועברו אליו באופן מיידי. בהקשר זה גם צויין כי התובע טרם העביר את גילוי המסמכים שאמור היה להיות מועבר ולגביו אף התחייב ב"כ התובע בדבר העברתו במסגרת פרוטוקול הדיון שהתקיים בהליך.

לעניין הבקשה לתיקון כתב התביעה לגופה, טענה המשיבה כי אינה מתנגדת לתיקון התביעה בגין רכיב ה"תדריך" נשוא המסמך שקיבל התובע, אולם היא מתנגדת לתיקון יתר רכיבי התביעה, לרבות רכיבים שלא נכללו כלל בכתב התביעה המקורי ושאין להם כל קשר עם המסמך המדובר.

אשר לעמדתו של בית הדין – 

גישת בתי המשפט בכלל ובתי הדין לעבודה בפרט, מגלה גמישות בכל הנוגע לתיקון כתבי טענות, בוודאי בשלב מקדמי של ההליך, קודם שהחל שלב הבאת הראיות. לפיכך, בין אם מדובר בתיקון אשר מקורו במסמך שלא היה בידי התובע בעת הגשת התביעה המקורית, לטענתו, ובין אם מדובר בתיקון שמקורו ברכיבי תביעה נוספים אשר אודות קיומם נודע לתובע רק כעת, אין מניעה מלאפשר לתקן את התביעה.

יחד עם זאת, אין אלא לתהות על המועד בו בחר התובע להודיע על כוונתו לעשות כן, בפתח הישיבה המקדמית אליה התייצבו הצדדים, זאת במקום שיפעל מבעוד מועד, ולו זמן קצר לפני הדיון, על מנת להמנע מן הצורך בקיום ישיבה על כל הכרוך בכך.

לפיכך, יש להשית על התובע הן את הוצאות הישיבה המיותרת שהתקיימה בעניינו והן את ההוצאות הכרוכות בצורך לתקן את כתב ההגנה, לנוכח תיקון תביעה בעניינים שונים, אשר מן הראוי היה לברר אותם מבעוד מועד. מעבר לכך, יצויין כי גם אלמלא ביקש התובע להוסיף ולעדכן את רכיבי תביעתו, הרי שלנוכח היעדר הפירוט בכתב התביעה המקורי, כפי שצויין גם בפרוטוקול הדיון, היה מחייב בית הדין את התובע לתקן תביעתו, בכל מקרה.