סע"ש 18768-04-14 שטורעם בע"מ ואח' נ' יאיר בורוכוב
|
סע"ש בית דין אזורי לעבודה תל אביב - יפו |
18768-04-14
24.7.2014 |
|
בפני השופט: תומר סילורה |
|
| - נגד - | |
|---|---|
|
המבקשים: 1. שטורעם בע"מ 2. שלמה פלס 3. דוד מונדשיין 4. קרן אור אבנר לחינוך יהודי בחבר העמים עו"ד רענן קריב |
המשיב: יאיר בורוכוב עו"ד ליאורה גז |
| החלטה | |
1.בפני בקשת הנתבעים 2 - 4 (להלן: "המבקשים") לסילוק התביעה שהגיש התובע (להלן: "המשיב") כנגדם.
2.בכתב התביעה טען המשיב כי המבקשים הינם בעלי דין ובעלי חבות אישית בתביעה זו משום שבהתנהגותם הפרו את המסגרת הנורמטיבית של דיני העבודה, בין היתר בכך שלא שילמו לו כנדרש את שכרו ואת הזכויות המגיעות לו. עוד מציין המשיב שהמבקשים הינם מנהליו בפועל ומכוח כך מוטלת עליהם אחריות אישית. המשיב טען כי המשיבים היו מעסיקיו הישירים והוא היה כפוף למבקשים 2-3 אשר פיקחו עליו ונתנו לו הוראות באופן קבוע על בסיס יומי. כמו כן, טוען המשיב שהמבקשים 2-3 עשו שימוש לרעה במסך ההתאגדות והפרו את חובת תום הלב ואת חוקי המגן שחלו על היחסים בין הצדדים.
3.המבקשים טוענים מנגד כי יש לסלק את התביעה כנגדם על הסף, בין היתר, מאחר שלא התקיימו יחסי עובד- מעביד בין המשיב לבין המבקשים. לדידם, טענות המשיב אינן מקימות עילת תביעה כנגדם. לחלופין, טוענים המבקשים שיש לסלק את התביעה על הסף משום שלא קיימת עילה להרמת מסך. לטענת המבקשים 2-3, פעילותם בחברה הייתה במסגרת היותם מייסדים של המבקשת 4. לגרסתם, הם אינם בעלי מניות בנתבעת 1 ואינם מעסיקים. משכך, לטענתם, אף אם יוכיח התובע את כל מרכיבי התביעה, אין בכך כדי להטיל עליהם אחריות אישית באמצעות הרמת מסך ההתאגדות.
4.לאחר שעיינתי בכתבי הטענות של הצדדים, בבקשה, בתשובה לה, ובתגובה לתשובה, להלן החלטתי.
5.סע' 6(ב) לחוק החברות התשנ"ט- 1999 (תיקון מ-2005) קובע "בית משפט רשאי לייחס תכונה, זכות או חובה של בעל מניה לחברה או זכות של החברה לבעל מניה בה, אם מצא כי בנסיבות הענין, צודק ונכון לעשות כן בהתחשב בכוונת הדין או ההסכם החלים על הענין הנדון לפניו".
6.בית הדין הארצי לעבודה הוסיף והרחיב בשנים האחרונות את גדרי הנסיבות בהן תבוצע הרמת מסך, תוך שימוש בעקרון תום הלב כשיקול מהותי. לעניין זה נקבע:
"מעמדו המיוחד של העובד כמתקשר עם החברה יוצר רמת אחריות מיוחדת ומוגברת של החברה כלפיו, שמקורה בחובת תום-הלב המוטלת על החברה במסגרת היחסים החוזיים עם העובד... העובד הוא מתקשר מיוחד אשר קיימת כלפיו אחריות מוגברת מצד החברה ובעלי השליטה בה" (ע"ע (ארצי) 1170/00 מרים פרידמן נ' יוניוב ירחמיאל ובניו חברה קבלנית לבנין בע"מ, לח (2003) 817).
7.עוד נפסק בע"ע (ארצי) 1201/00 יהודית זילברשטיין נ' ערב חדש עתונות - אילת בע"מ (17.12.02): "העסקת עובדים יוצרת קירבה מיוחדת בין המעסיק לעובד. קירבה זו מקורה ביחסים החוזיים ובדרישת תום הלב הנובעת מהם... קירבה זו יוצרת אחריות מוגברת וחובת אימון מיוחדת ביחסי המעסיק עם עובדיו וכלפיהם.." (הדגשה במקור).
8.מדיניות בתי הדין לעבודה היא ליתן סעד של סילוק על הסף במשורה וביד קמוצה. "מחיקת תובענה או דחייתה על הסף הן בגדר אמצעים, הננקטים בלית ברירה, ופתרון ענייני של כל מחלוקת, לגופה, הוא לעולם עדיף" (ע"א 693/83 שמעון שמש נ' רשם המקרקעין פ"ד מ(2) 668, 671).
התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:| הודעה | Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי. האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר. |
|