סע"ש 18761-06-16

1.לפנינו בקשת הנתבע לסילוק התביעה על הסף מחמת התיישנות ומחמת השתק שיפוטי. 

2.ואלה העובדות הצריכות לעניין:

א.התובע, עו"ד אמנון חכימי (להלן- התובע), הועסק לטענתו אצל הנתבע, ד"ר יוסף גבריאלי (להלן- הנתבע) בין השנים 1998-2002.

ב.הנתבע הגיש בשנת 2016 תביעה נגד התובע ונתבע נוסף לבית משפט השלום (ת"א 57083-01-16) במסגרתה טען כי התובע חייב לו כספים בגין הלוואה שניתנה ולא נפרעה (להלן- התביעה בשלום).

ג.מכתב התביעה שהוגש בבית משפט השלום עולה כי הנתבע טוען כי נתן הלוואה לעו"ד גבעון, הנתבע 2 בתביעה בשלום, כנגד שטר חוב. משלא הוחזרה ההלוואה, פעל הנתבע למימוש שטר החוב. הנתבע המחה את זכותו לפירעון השטר בהוצאה לפועל לתובע על מנת שישמש כ"זוכה", בעוד שהוא, הנתבע, משמש כבא- כוח ה"זוכה". לטענתו, נסגר התיק בהוצאה לפועל לאור הצהרתו של התובע לפיה הוא מוותר על החוב לעו"ד גבעון. הנתבע תבע את עו"ד גבעון והתובע על הנזק הממוני שנגרם לו כתוצאה מסגירת תיק ההוצאה לפועל.

ד.במסגרת כתב ההגנה שהגיש התובע לבית משפט השלום, טען התובע כי תיק ההוצאה לפועל נסגר עוד בשנת 2009 וכי הנתבע הנוסף בתיק, מצוי בהליך פשיטת רגל משנת 2013.

ה.במסגרת התביעה בשלום, הגיש התובע שבפני תביעה שכנגד ובה עתר לתשלום שכר עבודה, פדיון חופשה שנתית ודמי הבראה וכן לתשלום פיצויי פיטורים (להלן- התביעה שכנגד).

ו.בהחלטה מיום 5.6.16 הורתה כב' השופטת כוכבה לוי על העברת הדיון בתביעה שכנגד לבית הדין. מכאן התביעה שבפני.

ז.הנתבע הגיש כתב הגנה ובו העלה בין היתר את טענת ההתיישנות.

ח.ביום 30.11.16 התקיים דיון בפני במסגרתו ביקשו הצדדים שהות להגשת בקשות מסודרות בכתב לעניין טענותיהם לסילוק על הסף.

ט.במסגרת הבקשה לסילוק על הסף טען הנתבע כי יש לסלק את התביעה הן מחמת התיישנות והן מחמת השתק שיפוטי. לאחר קבלת תגובת התובע ותשובת הנתבע נפנה לבחון את טענות הצדדים.

3.טענות הצדדים בתמצית

הנתבע טוען כי כל טענותיו של התובע ביחס למערכת יחסי עבודה בין הצדדים וזכויות הנובעות ממנה התיישנו, שעה שגם לשיטת התובע יחסי העבודה הסתיימו בספטמבר 2002. לטענתו, התובע ידע כי הוא מגיש את תביעתו לערכאה הלא נכונה על אף שהכתיר את תביעתו כ"תביעה שכנגד". עוד טוען הנתבע, כי לא ניתן לקבל את עמדת התובע לפיה מחסום ההתיישנות אינו חל לאור הוראת סעיף 4 לחוק ההתיישנות ופסיקת ביהמ"ש העליון ברע"א 4223/06 פנחס כץ נ' צפורה גוטליב (להלן- כץ נ' גוטליב).

מעבר לכך, טוען הנתבע כי אף אם יידחו טענותיו לעניין פרשנות סעיף 4 לחוק ההתיישנות, אזי שתביעת התובע לפדיון חופשה התיישנה לאור תקופת ההתיישנות הייחודית שנקבעה בחוק חופשה שנתית.

התובע טוען כי מאחר שמדובר בתביעה שהתחילה כתביעה שכנגד, אזי שבהתאם לסעיף 4 לחוק ההתיישנות, לא חלה עליה התיישנות. לטענתו, העובדה כי התביעה הועברה לבית הדין אינה משנה, מאחר שבית משפט השלום היה מוסמך לדון בתביעה מכוח סמכותו לדון בתביעה העיקרית, אולם החליט על העברתה בהתאם לסעיף 53(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן-תקנות סדר הדין האזרחי) ועל כן, אין לראות בהעברת התביעה כשוללת ממנה את הגדרתה כ"תביעה שכנגד".