סע"ש 18735-10-13 . 15 ספטמבר 2014

בפנינו בקשת הנתבעת לסילוק התביעה על הסף.

בהתאם לכתב התביעה, התובע, יליד 1966 ותושב מזרח ירושלים, עבד אצל הנתבעת מיום 25.3.02 בתפקידי ניקיון ואחזקה, ובהמשך גם ביצע שליחויות ושימש כנהג. התובע תבע פיצויי פיטורים וזכויות סוציאליות נוספות הנובעות מתקופת עבודתו הנטענת בנתבעת ומסיומה.

בין הצדדים נחתם חוזה בספרדית (העתקיו צורפו כנספח א' לכתב התביעה). הנתבעת התבקשה להגיש את החוזה כשהוא מתורגם לעברית ואכן הוגש חוזה מתורגם (חוזה משנת 2006) במצורף להודעה מיום 14.8.14 ולהלן נתייחס אליו כאל החוזה שנחתם בין הצדדים (להלן: "החוזה"). בהתאם לחוזה, הנתבעת היא הסוכנות הספרדית לשיתוף פעולה בינלאומי.

תביעה קודמת של התובע נמחקה בשנת 2010 בשל אי תשלום אגרה.

הנתבעת הגישה בקשה לסילוק על הסף ממספר טעמים, ביניהם – חסינות לפי חוק חסינות מדינות זרות, תשס"ט – 2008, העדר יחסי עבודה (חוזה בין מזמין שירות לקבלן), קיומן של תניות בחוזה בדבר תחולת הדין הספרדי ובוררות חובה בבתי הדין הספרדיים ועוד.

טענות הצדדים

לטענת הנתבעת היא יחידה קונסולרית בתוך הקונסוליה הספרדית, ולפיכך היה על התובע להמציא את כתב התביעה למשרד החוץ ומשלא עשה כן טרם חל המועד להגשת כתב הגנה. בנוסף, לטענתה יש להחיל לגביה את חוק חסינות מדינות זרות. לטענת הנתבעת לא התקיימו בינה לבין התובע יחסי עבודה הואיל והחוזה שנחתם ביניהם היה חוזה בין מזמין שירותים לקבלן, ולא חוזה עבודה. לפיכך יש לה חסינות כנגד תביעת התובע בהתאם לחוק חסינות מדינות זרות שכן תביעת התובע אינה בסמכותו של בית דין זה. כמו כן, לפי החוזה בין הצדדים כל תביעה תידון לפי הדין הספרדי ובפני בתי הדין בספרד בהליך בוררות. לטענת הנתבעת יש חשיבות והצדקה לכך שהתביעה תידון לפי הדין הספרדי היות והנתבעת היא ארגון ממשלתי מתוקצב שכל קביעה באשר לחיוביו צריכה להיות בהתאם לדין הספרדי. על התובע היה לצפות לכך שיחסיו עם הנתבעת יידונו לפי הדין הספרדי. הנתבעת טוענת כי סברה שעניינו של התובע הסתיים הואיל ותביעה קודמת נמחקה בשל אי תשלום אגרה וכן הלינה על כך שלא גילה זאת בפני בית הדין לטענתה.