סע"ש 18636-03-15,"ש 18606-03-15

1.בפניי בקשה לתיקון כתב התביעה.

2.בכתב התביעה המקורי, תבע המבקש מן המשיבה הפרשי שכר בגין שלוש שנות עבודה בסך כ- 190,000 ₪ וכן זכויות סוציאליות נוספות (פיצויי פיטורים, הבראה, פדיון חופשה, נסיעות, דמי חגים והפרשות לפנסיה). התביעה המקורית בתיק עמדה על סך של כ- 320,000 ₪. בכתב הגנתה, טענה המשיבה כי שילמה למבקש את מלוא זכויותיו וכי הוא אינו זכאי לפיצויי פיטורים שכן התפטר מעבודתו.

3.ביום 22.2.2016 התקיים דיון מוקדם בתיק, כאשר המבקש מיוצג על ידי נציג ההסתדרות. בסיומו של הדיון הודיע המבקש כי נפלה טעות ברכיב הפנסיה וכי הוא מבקש לתקן את כתב התביעה לעניין רכיב זה בלבד. הנתבעת הסכימה לתיקון המבוקש, וניתנה החלטה לפיה רשאי המבקש לתקן את כתב התביעה לעניין רכיב הפנסיה תוך 14 ימים.

4.זמן קצר לאחר קיומו של הדיון המוקדם, החליף המבקש את הייצוג. כעת מונחת בפני בקשה נוספת לתקן את כתב התביעה במסגרתה נטען כי כאשר פנה המבקש לקבל ייעוץ משפטי לאחר הדיון המוקדם, הסתבר לו כי התיקון המוסכם לכתב בתביעה נגע רק לרכיב הפנסיה ואולם לטענתו הוא עבד שעות נוספות רבות אשר לא נתבעו בכתב התביעה המקורי. עוד טוען המבקש כי תיקון כתב התביעה על דרך של הוספת רכיב הפרשי שכר בגין שעות נוספות ייעל את ההליכים, שכן במקום להגיש תביעה נפרדת בגין השעות הנוספות ואיחודה עם התיק הנוכחי, הוא מבקש לתקן את כתב התביעה המקורי על מנת להציג תמונה מקיפה אודות זכויותיו.

5.עיון בנוסח כתב התביעה המתוקן שצורף לבקשה מעלה כי התביעה המתוקנת עומדת על סך של 675,893 ₪, כאשר לא רק שהמבקש הוסיף את רכיב השעות הנוספות ותיקן את הסכום הנדרש בגין הפרשות לפנסיה, אלא שנוספו שני רכיבי תביעה חדשים (פיצוי בגין עוגמת נפש והפרשי שכר בגין עבודה בשבתות ובחגים) וכי שאר רכיבי התביעה תוקנו אף הם מבחינת הסכומים הנתבעים בגינם.

6.המשיבה מתנגדת לבקשה וזאת מאחר ולטענתה התיק נמצא בשלב מתקדם וכן מאחר והמבקש פועל רק בכדי להגדיל באופן מלאכותי את סכום תביעתו וזאת כדי לשפר את עמדתו מול התביעה שהוגשה נגדו על ידי המשיבה. עוד טוענת המשיבה כי בית הדין התיר למבקש לתקן אך ורק את רכיב הפנסיה ועל כן אין באפשרותו של המבקש לעמוד על תיקון רכיבי תביעה נוספים.

7.דיון והכרעה:

א.תקנה 41 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב-1991, קובעת כי בידי בית הדין שיקול דעת רחב לעניין תיקון כתבי טענות כך שבית הדין רשאי, בכל עת, להתיר לכל אחד מבעלי הדין או להורות לו לתקן את כתבי טענותיו.

ב.בתי הדין לעבודה אימצו גישה ליברלית בכל הקשור לתיקון כתבי טענות והם מאפשרים זאת (ואף יורו על כך מיוזמתם) כל אימת שנראה כי התיקון יתרום להעמדת מכלול המחלוקות הרלבנטיות בפני בית הדין, ובכך יתרום לבירור האמת באופן ממצה ויעיל. עוד נקבע, כי בית הדין יאפשר תיקון תביעה מקום בו התיקון לא יגרום לצד השני נזקים שאינם ניתנים לתיקון על דרך פסיקת פיצוי כספי.