סע"ש 18532-11-16

1.לפניי בקשה לפטור מתשלום אגרה העומדת על סך של 1,218 ₪.

2.התובע הגיש תביעתו על סך של 281,854 ₪ ובמסגרתה טען כי במהלך השנים 2013-2015 הקים שותפות עם הנתבע, ואף היה מועסק על ידי הנתבע בעסק המשותף, וכי בגין תקופת העבודה, הוא זכאי לסך של 18,854 ₪ בגין זכויות סוציאליות, וכן לסך של 50,000 ₪ בגין עוגמת נפש, סך של 50,000 ₪ בגין לשון הרע וסך של 100,000 ₪ בגין אי הנפקת תלושי שכר.

3.בהתאם לתקנה 12 (א) לתקנות בית הדין  לעבודה (אגרות), תשס"ח- 2008, על בעל דין הטוען שאין ביכולתו לשלם  את האגרה, לצרף לבקשה לפטור מאגרה תצהיר המפרט את רכושו, רכוש בן זוגו ורכוש הוריו אם הוא סמוך על שולחנם, ומקורות הכנסתו בששת החודשים שקדמו לתאריך הבקשה.

4.לאחר עיון בבקשה על נספחיה, ובכתב התביעה, מצאתי כי אין לקבל את הבקשה, מהנימוקים הבאים: התובע לא הביא בפני בית הדין תמונה מלאה באשר לרכושו ומצבו הכלכלי, שכן לא הציג תדפיסי חשבון בנק על שמו, לא פירט האם עומדים לזכותו חסכונות בבנק והאם יש כספים שנצברו לזכותו בביטוח מנהלים, קופת גמל או קרן השתלמות, וגם לא פירט אילו מאמצים עשה (ככל שעשה) בכדי לגייס כספים לצורך תשלום האגרה מצדדים שלישיים, ובניהם קרובי משפחה. זאת ועוד, מעיון בבקשה עולה כי לתובע הכנסה חודשית בסך 8,300 ₪.

5.גם מבחינת השאלה האם ההליך מגלה עילה, יצוין כי לכאורה הסכומים שנתבעו בגין העדר חוזה עבודה בכתב, עוגמת נפש ופיצוי בגין העדר תלושי שכר – מופרזים.

6.מכל המקובץ לעיל, אין לקבל את הבקשה לפטור מאגרה.

7.יחד עם זאת , מתוך התחשבות במצבו האישי של התובע, ישלם הוא את האגרה בשני תשלומים שווים, כאשר מועד פירעון התשלום הראשון ביום 1.12.16 ומועד התשלום השני ביום 1.1.17.

ניתנה היום, ט' חשוון תשע"ז, (10 נובמבר 2016), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.