סע"ש - 18505-11-15

בפני בקשה מטעם התובעת לגילוי מסמכים ספציפים. הבקשה הועברה לתגובת הנתבעת ולאחר מכן לתשובת התובעת. משאלו נמסרו, ניתנת בה החלטה זו.

1. המסמכים שגילויים מבוקש הם העתק של כלל חשבוניות המס שהנפיקה המשיבה כעצמאית, מתחילת דרכה ככזו ועד למועד הגשת הבקשה וכן העתק מכל הסכמי ההתקשרות בין המשיבה לבין לקוחותיה, לאותה תקופה.

   המסמכים מבוקשים, כך נטען, על מנת להוכיח את טענת המבקשת לפיה המשיבה הקימה את העסק הפרטי שלה, תוך כדי עבודתה כשכירה במבקשת ותוך ביצוע עוולות, בגינן היא דורשת פיצוי בתביעתה.

2. המשיבה טוענת שמדובר בבקשה גורפת ורחבה מדי, לגילוי מידע מסחרי ועסקי הנוגע גם לצדדי ג'. לטענתה מדובר במסע דיג, מבלי שהמבקשת הצביעה על סוד מסחרי בר הגנה. לטענת המשיבה כל המסמכים המבוקשים הינם מתקופה שלאחר סיום יחסי העבודה בין הצדדים, כאשר בכל מקרה תקופת אי התחרות המוסכמת בין הצדדים הינה 3 חודשים בלבד ולכן אין הצדקה לבקשה לתקופה כה גורפת. המבקשת לא נקבה בשמות הלקוחות שהיא מבקשת את הסכמי ההתקשרות עימם וכך גם ביחס לחשבוניות שהנפיקה המשיבה ואשר כולן מתאריך שלאחר סיום יחסי העבודה בין הצדדים.

3. המבקשת השיבה לתגובה ובעיקרם של דברים חזרה על טענותיה.

    

   הכרעה

4. תקנה 46(א) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב-1991 (להלן – תקנות סדר הדין), קובעת כי בית הדין רשאי ליתן צו למסירת פרטים נוספים או לגילוי ועיון במסמכים, "אם היה סבור שיש צורך בכך כדי לאפשר דיון יעיל או כדי לחסוך בהוצאות".

5. בבסיס הליכי הגילוי והעיון במסמכים עומדים שני אינטרסים – אינטרס היעילות, שמשמעו היכולת של כל צד להכין כראוי את התשתית הראייתית לטיעוניו בהליך, בלא שיופתע על ידי יריבו ואינטרס גילוי האמת העובדתית, באמצעות חשיפת המסמכים הרלוונטיים (יצחק עמית, קבילות, סודיות חיסיון ואינטרסים מוגנים בהליכי גילוי במשפט האזרחי – ניסיון להשלטת סדר, ספר אורי קיטאי, נבו הוצאה לאור בע"מ, (תשס"ח, 2007) 247, 248).

6. הסמכות להורות על גילוי מסמכים מסורה לשיקול דעתה של הערכאה הדיונית, כאשר יש בגילוי כזה כדי לאפשר דיון יעיל או חסכון בהוצאות. המבחן העיקרי שעל בסיסו תיבחן בקשה לגילוי מסמכים הוא מבחן הרלוונטיות. על המבקש להצביע על קיומה של זיקה ברורה בין המסמכים שגילויים מתבקש לבין טענותיו בהליך העיקרי. זוהי הרלוונטיות במובנה הצר. בהיעדרה, אין להיעתר לבקשת הגילוי. מאידך, לא די בהתקיימות רלוונטיות במובנה הצר, שכן על המבקש להוסיף ולהצביע על אינטרס בר הגנה המצדיק את גילוי המסמכים המבוקש על ידו. בהתקיימם של אלה יש להמשיך ולבדוק האם בקשת הגילוי מוצדקת בשים לב לאיזון בין האינטרסים של מבקש הגילוי, מחד, ושל הצד השני, מאידך, על רקע נסיבותיו של המקרה (ע"ע (ארצי) 494/06 מדינת ישראל – אבנצ'ק, מיום 28.3.07; בר"ע (ארצי) 54124-06-12 דיוינסקי - HSBC Private Bank (Suisse) SA ואח', מיום 7.3.11).

7. על פי כתב התביעה - הצדדים היו חתומים על הסכם העסקה בו נקבע כי הנתבעת מתחייבת לשמור בסודיות כל מידע שיגיע אליה בתקופת עבודתה, עקב עבודתה, תוך שהמושג "מידע" פורש בהסכם באופן רחב ומקיף. בנוסף נקבע בהסכם שהנתבעת לא תתחרה בעסקי התובעת בקשר עם לקוחות וספקים שהתובעת עבדה עימם. נטען כי הוסכם שההתחייבות האחרונה תהא למשך 3 חודשים ממועד סיום עבודתה של הנתבעת. לטענת התובעת, הנתבעת הודיעה לה במפתיע על התפטרותה ביום 9.9.15 וסיימה בפועל עבודתה ביום 9.10.15. לאחר מכן הסתבר לתובעת כי עוד במהלך עבודתה אצלה, פעלה הנתבעת להקמת עסק עצמאי ומתחרה, עם לקוחות וספקים של התובעת.