סע"ש 18361-01-16

1.לפניי בקשת המבקשים לסילוק על הסף של עילת התביעה העוסקת בהפרת חוק איסור לשון הרע, התשכ"ה-1965 (להלן: חוק איסור לשון הרע) ולסילוק על הסף של התביעה נגד המבקשת 2.

הבקשה לסילוק על הסף של עילת התביעה העוסקת בלשון הרע

2.לאחר ששקלתי את טענות הצדדים מצאתי כי אין מקום להיעתר לבקשה לסילוק עילת התביעה על הסף אלא יש להורות למשיב לתקן את תביעתו, כפי שיפורט להלן.

2.1תחילה אציין כי סעד המחיקה על הסף יינתן במשורה. ובלשונו של בית הדין הארצי:

"סעד המחיקה על הסף הוא סעד קיצוני ובית הדין אינו נוהג בו אלא במקרים חריגים. בתי הדין לעבודה נוהגים בזהירות יתרה בבואם להכריע בבקשה למחוק תביעה על הסף ומעדיפים להורות על בירור העניין לגופו, על פני סילוק התביעה על הסף... וכבר נפסק כי 'בית-דין זה אימץ את ההלכות במשפט הכללי שיצאו מבית-המשפט העליון לעניין מחיקה על הסף, על-פיהן יש לנהוג בזהירות ולבחון בקפדנות את העובדות והטענות המופיעות בתביעה, וכל אימת שניתן לתקן פגם בתביעה אין למחקה על הסף'... בהתאם, 'נטיית בתי הדין לעבודה הינה לנהוג בזהירות יתירה וביד קמוצה בבואם להכריע בבקשה לסילוק התביעה על הסף'... זאת, מן הטעם ש'מחיקה על הסף אינה הדרך המועילה; אין היא מועילה מבחינה דיונית... ואין היא טובה ליחסי עבודה'; ו'על מנת שלא לשלול מבעל דין לממש את זכותו המשפטית' ".

כלומר, בהתאם לפסיקה יש להעדיף את תיקון הליקויים בכתב התביעה על פני מחיקתו על הסף.

2.2סעיף 24(א)(1ד) לחוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט-1969, קובע כדלקמן:

"בתובענה של עובד או נציג ארגון עובדים נגד מעביד או נושא משרה אצלו, או של מעביד או נושא משרה אצלו נגד עובד או נציג ארגון עובדים, בקשר ליחסי עבודה, שעילתה עוולה אזרחית לפי חוק איסור לשון הרע, התשכ"ה-1965. לעניין זה, 'נושא משרה' - מנהל פעיל בתאגיד, שותף למעט שותף מוגבל, ממונה על העובד ופקיד האחראי מטעם התאגיד על תחום זכויות עובדים".

2.3בעניין אסולין קבע בית הדין הארצי בנוגע לתביעה לפי חוק איסור לשון הרע כך:

"על התובע להוכיח לא רק את מרכיב 'לשון הרע' אלא גם את מרכיב ה'פרסום' ואת 'העובדות שמהן נגזרת אחריותו של כל אחד מהנתבעים'. אכן, המרכיב העיקרי והחשוב ביותר הוא מרכיב 'לשון הרע', ובנוגע אליו נקבע, כאמור, כי יש לפרט במפורש בכתב התביעה את המילים שנכתבו או שנאמרו. אולם, אין בכך כדי לפטור את התובע מליתן פירוט גם של שני המרכיבים האחרים. הדברים אמורים במיוחד לגבי מרכיב ה'פרסום' שכן 'יסוד הכרחי בעוולה ובעבירה של לשון הרע הוא שלשון הרע פורסמה, ...לשון הרע חייבת לשאת ביטוי חיצוני היוצא מהנתבע או מהנאשם' (שנהר, ע' 85)" (ההדגשות במקור – ק.כ).

באותו מקרה הגיע בית הדין הארצי למסקנה שהתובע לא פירט כראוי את כל המרכיבים של עילת "לשון הרע" אולם קבע שאין להורות על מחיקת התביעה אלא מן הראוי לאפשר לתובע לתקן את הליקויים באמצעות תיקון כתב התביעה.