- דיני חוזים
- מומחים לדין הזר
- ייפוי כוח מתמשך
- משפט מסחרי
- הדין האמריקאי
- דיני תעופה
- מטבעות דיגיטליים
- אשרות עבודה
- דין סין (China Law)
- דיני עבודה
- תביעות ביטוח ונזקי רכוש
- פלילי
- מקרקעין ונדל"ן
- דיני צרכנות ותיירות
- קניין רוחני
- דיני משפחה
- דיני חברות
- הוצאה לפועל
- רשלנות רפואית
- נזקי גוף ותאונות
- תקשורת ואינטרנט
- מיסים
- תעבורה
- חוקתי ומנהלי
- גישור ובוררויות
- צבא ומשרד הבטחון
- ביטוח לאומי
- תמ"א 38
- פשיטת רגל
- תביעות ייצוגיות
- לשון הרע
- דיני ספורט
- אזרחויות ואשרות
- אזרחות זרה ודרכון זר
- ירושות וצוואות
- נוטריון
סע"ש 17957-04-15
|
סע"ש בית דין אזורי לעבודה ירושלים |
17957-04-15
1.12.2015 |
|
בפני השופט: אייל אברהמי |
|
| - נגד - | |
|---|---|
|
תובע: מחמד עבדאללה גמיל מסעוד עו"ד מואייד מיעארי |
נתבעת: ש. א. ג. (ולול) בניה ופיתוח בע"מ עו"ד אמיר גרה |
| החלטה | |
|
התובע ביקש תיקון כתב התביעה בהוספת הרכיבים הבאים: תיקון גובה שכר המינימום והעמדתו על 5,000 ש"ח (ובהתאמה תיקון יתר הרכיבים), הוספת רכיב הפרשי שכר מינימום, הוספת רכיב פיצוי בגין אי מסירת הודעה לעובד, תיקון הרכיבים שעות נוספות, פנסיה ונסיעות. לאחר קבלת תלושי השכר נוצר צורך בתיקון כתב התביעה, בין היתר בהקטנת חלק מהסכומים שנתבעו.
הנתבעת התנגדה לבקשה. הנתבעת ביקשה כי ככל שתתקבל הבקשה לתיקון כתב התביעה, בית הדין יחייב התובע בתשלום הוצאות תיקון כתב ההגנה בסך 3,000 ש"ח בתוספת מע"מ הואיל ומדובר בתביעה שונה לחלוטין המצריכה התייחסות חדשה לרכיבים הנוספים.
התובע הגיש תשובה לתגובת הנתבעת.
בתיק קבוע דיון מוקדם ביום 18.5.16.
הכרעה
המגמה הרווחת בבתי המשפט בכלל ובבתי הדין לעבודה בפרט, היא התרת תיקונו של כתב תביעה, אם יש בכך כדי לייעל את הדיון ולהביא לפתרון השאלות האמיתיות הנתונות במחלוקת (ע"ע (ארצי) 657/09 ZHAO - אסטראטק (ניתן ביום 25.3.10) ; ע"א 3092/90 אגמון נ' פלדבוי פ"ד מו(3) 214 (1992), רע"א 330/85 אלבו נ' רבינטקס תעשיות פ"ד לט(2) 556). מגמה זו משתלבת עם סדרי הדין הגמישים הנהוגים בבתי הדין לעבודה, שמטרתם להקל על הבאת עניינו של העובד לדיון מהותי, בלא שמכשלות פרוצדוראליות יעמדו לו לרועץ. בית הדין ידחה בקשה לתיקון כתב תביעה רק במקרים חריגים, בהם אין בתיקונים המבוקשים כדי לסייע בבירור ופתרון המחלוקת, או במקרים של חוסר תום לב או איחור ניכר בהגשת הבקשה, ביחס לשלב בו מצוי ההליך (רע"א 2345/98 סלים דנגור - חנוך ליבנה פ"ד נב(3), 427, 431-432 (1998) ; ע"ע 405/05 אלבה סוריאנו - כלפון (ניתן ביום 23.7.06); יצחק לובוצקי סדר הדין במשפט העבודה פרק 9 עמ' 3- 10 (הוצאת ניצן מהדורת 2011)).
בדב"ע תש"ן/23-3 מדינת ישראל – מלמן פד"ע כא 360, 363, נקבע כי שומה על בית הדין הבוחן בקשה לתיקון כתבי טענות לשים לנגד עיניו דברים אלו:
"מתן רשות לתקן כתב טענות נתון תמיד לשיקול דעתו המשפטי של בית המשפט, לאחר שישקול את נסיבות העניין. כאשר מבקשים כתב טענות, ניצבות שתי שאלות נפרדות זו מזו לשיקול דעתו של בית המשפט. הראשונה – האם מעמיד הנוסח המתוקן את הפלוגתה האמיתית לדיון – השניה האם יהיה בתיקון כדי לגרום לצד השני עוול שבפיצוי כספי לא יוכל לתקן. אם התשובה לשאלה הראשונה היא בחיוב, כי אז הגישה במסגרת השאלה השניה היא מאוד ליברלית, די שהטפל לא יכשיל את העיקר".
| הודעה | Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי. האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר. |
|
