סע"ש 17561-06-1314 דצמבר 2014

1.התובע הגיש תביעה על סך של 102,204 ₪ (הכוללים הפרשי הצמדה וריבית), בגין הרכיבים הבאים: השלמה לשכר מינימום, שעות נוספות, שכר עבודה בשבת, דמי הבראה, דמי כלכלה, הפרשה לפנסיה, מענק שנתי, פיצויי פיטורים ובונוס בסיום העבודה.

2.התובע עבד כחקלאי במשקו של הנתבע בתקופה שמיום 8/11/01 ועד יום 6/4/07.

כבר בפתח פסק הדין נציין, כי תביעותיו של התובע ביחס לתקופה עובר לחודש 6/06 התיישנו, היות והתביעה דנן הוגשה בחודש 6/2013.

לפיכך, התקופה שעליה לא חלה התיישנות הינה מיום 9/6/06 ועד ליום 6/4/07, דהיינו, 10 חודשי עבודה עליהם לא חלה ההתיישנות.

לאחר קיום מסכת ראיות במסגרתה נחקרו התובע והנתבע על תצהיריהם, הגישו הצדדים את סיכומיהם בכתב.

3.מהאמור בתצהיר הנתבע ובסיכומי הצדדים עולה, כי התובע זכאי לסכומים הבאים לגביהם אין מחלוקת בין הצדדים: דמי הבראה בסך של 4,452 ₪, מענק שנתי בסך של 1,000 ₪ ופיצויי פיטורים בסך של 19,631 ₪.

הצדדים היו חלוקים ביחס לשאר הרכיבים, וכן בסוגיית הקיזוזים להם טען הנתבע וביחס למועד חישוב הריבית וההצמדה בגין הרכיבים להם זכאי התובע.

נדון ברכיבים אחד לאחד, תוך פירוט טענות הצדדים ביחס לכל רכיב.

הפרשי פנסיה