סע"ש 16871-06-16

לפניי בקשה שהגישה המבקשת/הנתבעת, למשלוח הודעת צד ג' למר שמואל שי, מי ששימש, לפי הנטען, במועדים הרלוונטיים לתביעה כמנכ"ל הנתבעת, וכבעל מניות שהחזיק ב- 45% ממניותיה (להלן: הבקשה).

בהתאם להודעת המשיב/התובע מיום 18.12.2016, שהוגשה בהמשך להחלטת בית הדין מיום 15.12.2016, התובע אינו מעוניין להגיב לבקשה/הודעה למשלוח הודעת צד ג', ועל כן ניתנת החלטה זו על יסוד הבקשה בלבד, בראי התקנות וההלכה הפסוקה.

ואלה נימוקי הבקשה:

הנתבעת מבססת את הבקשה על הטענה כי בהיותו מנכ"ל הנתבעת ובעל מניות בה, פעל מר שי בתחבולה, לחתימת מסמכים המיטיבים את תנאי עבודתם של שני עובדים אחרים בנתבעת (התובע ועובד נוסף), על מנת לרתום עובדים אלה ו"לקנות את נאמנותם" למר שי, כנגד שותפו, בעל מניות אחר בנתבעת, וכנגד הנתבעת עצמה (סעיף 8.3 לבקשה, להלן: מסמכי שיפור התנאים). במסגרת זו נטען, כי מר שי הוא שחתם עם התובע על מה שנראה ומוצג כחוזה עבודה, והוא זה שהבטיח לתובע הבטחות שווא שאינן תואמות את יכולת הנתבעת, ושוויון כמעט כשווייה של החברה עצמה" (סעיף 6 לבקשה).

לפי הנטען, מסמכי שיפור התנאים הוטמנו בכספת הנתבעת ולא תויקו בתיקיהם האישיים של העובדים, חרף היותם מסמכים שחובה לתייקם בתיקו האישי של עובד, ואף לא דווחו בדוחות הכספיים של החברה, כפי שחובה היה על מר שי לדווח כנושא משרה בנתבעת. טענות אלה מקבלות משנה תוקף לנוכח הליך משפטי שהתקיים מאוחר יותר בין בעלי המניות של הנתבעת בבית המשפט המחוזי בנצרת, אשר במסגרתו הוערך, בין היתר, שוויה של הנתבעת, בהתעלם מקיומם של מסמכים אלה (תנ"ג 16971-04-13, בפני כב' השופט עאטף עילבוני).

הנתבעת טוענת, אפוא, כי היקף ההטבות שניתנו במסגרת מסמכי שיפור התנאים נאמד בכ- 1.5 מיליון ₪, ונועד "לכבול את ידי החברה ולייצר לה נטל כספי ועול כבד במקרה ושוקי [הכינוי של מר שי, ת.ע.פ] ימצא עצמו מחוץ לחברה" (סעיף 15 לבקשה). לפיכף, ומאחר שהתחייבותו של מר שי כלפי התובע היא התחייבות אישית של מעסיק כלפי עובדו, הרי שהיה על התובע לצרף את מר שי מלכתחילה כנתבע בתביעה, אולם הוא נמנע מלעשות כן, בשל חברותו המשותפת עם מר שי בקנוניה כנגד הנתבעת.

לאור האמור, מבקשת הנתבעת לשלוח הודעת צד ג' למר שי, שלטענתה הפר את חובת האמון שאמורה להיות לו כבעל מניות וכמנכ"ל/נושא משרה בנתבעת, וככל שימצא בית הדין כי יש לנתבעת חבות כלשהי כלפי התובע מכוח מסמך שיפור התנאים, אזי זכותה של הנתבעת לדרוש ממר שי שיפוי בגין כל חבות כאמור, הן מכוח אחריותו הישירה כמעסיק של התובע, והן מכוח אחריות שילוחית של מי שהתחייב בפני התובע בשמה (סעיפים 26-30 לבקשה).

דיון והכרעה

המסגרת הנורמטיבית

הכלי הדיוני של מסירת הודעה לצד שלישי מוסדר בתקנות 216-233 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד 1984. בתי הדין לעבודה אימצו כלי דיוני זה, מכוח הוראת סעיף 33 לחוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט 1969, אך זאת, "בשינויים המחויבים, ובכפוף לקביעה אחרת של בית-הדין, אם ראה לעשות כן לצורך פישוט הדיון, הקלת הדיון ועשיית משפט צדק" (דב"ע (ארצי) נו/0-301 המוסד לביטוח לאומי – אחמד רדיאדה, ניתן ביום 25.11.1996; דב"ע נב/60-3 ההסתדרות הכללית – יורם ברזילי, פד"ע כ"ג 475, 427); ע"ע 23018-05-12 תדיר גן (מוצרים מדויקים) 1993 בע"מ נגד רימס אינטרנשיונל בע"מ ואח', ניתן ביום 3.7.2014, להלן: הלכת תדיר גן).