סע"ש 16783-04-14 אליהו נ' משרד ראש הממשלה/המשרד הראשי ואח'

1.התובע הגיש תביעה ובה טען כי נדרש לעבוד שעות נוספות רבות (סעיף 31). לתביעתו צרף התובע דו"חות נוכחות שנרשמו בכתב ידו. הנתבעת 1 (להלן - המדינה) הגישה בתגובה דו"חות ממוחשבים שהופקו משעון הנוכחות שנמצא במעון ראש הממשלה, והאמור בהם אינו מתיישב עם הדו"חות הידניים שהגיש התובע (נספח 3 לכתב ההגנה).

2.עתה מבקש התובע לתקן את כתב התביעה, להתייחס לדו"חות אלה ולהסביר את ההבדלים בין הדו"חות הידניים לממוחשבים, אשר אינם משקפים, לטענתו, את כל שעות עבודתו, ונעשו שלא לשם תשלום שכר. משכך, ועל מנת להעמיד דברים על דיוקם מבקש התובע לתקן את כתב תביעתו.

3.הנתבעים מתנגדים לבקשה. המדינה טוענת כי את טענותיו בעניין דו"חות הנוכחות היה על התובע לפרט בכתב תשובה, ובכך לייתר הגשת כתבי הגנה מתוקנים על ידי הנתבעים. זאת ועוד. עיון בכתב התביעה המתוקן מעלה כי למעשה נוספה בו טענה חדשה בדבר דרישת הנתבע 2 מהתובע לעבוד בניגוד לחוק שעות עבודה ומנוחה, התשי"א- 1951 ולדווח כי עבד 6 ימים ולא 7 ימים, כפי שעבד בפועל. מדובר בתיקון מהותי אשר בגינו לא התבקשה כל רשות, המרחיב את יריעת המחלוקת ונעשה בהיחבא ובחוסר תום לב. לזאת יש להוסיף כי מדובר בעובדות שהיו ידועות לתובע ואין בהן כל חדש.

הנתבעת 3 מתנגדת אף היא לבקשה בשל השיהוי הניכר בהגשתה: חמישה חודשים לאחר שהוגש כתב התביעה ולאחר שהתקיים דיון מוקדם זה מכבר.

4.דין הבקשה להתקבל. אתייחס תחילה לטענת השיהוי: כתב התביעה הוגש באפריל שנה זו, וביום 1.7.14 הוגשו כתבי ההגנה. הדיון המוקדם התקיים ביום 14.7.14, היינו בסמוך לאחר הגשת כתבי ההגנה. עוד בדיון המוקדם הודיעה ב"כ התובע כי כתב ההגנה הגיע לידיה ביום 6.7.14 וכי לנוכח הטענות שהועלו בו תבקש לתקן את כתב התביעה (ע' 3 ש' 1-3). מכאן שלא היה לתובע די זמן לבחון את כתבי ההגנה לפני הדיון המוקדם. על כן יש לדחות את הטענה בדבר שיהוי בהגשת הבקשה.

5.באשר לטענות המדינה: אכן אין מדובר בעובדות חדשות שלא היו ידועות לתובע, אשר ידע בוודאי כי דו"חות אלה מצויים בידי המשיבה, שכן לדבריו חתם בשעון הנוכחות מידי יום. כמו כן, אם אכן נדרש התובע לעבוד 7 ימים בשבוע, בוודאי ידעו התובע וב"כ כי מדובר בעבירה על חוק שעות עבודה ומנוחה, וניתן היה לציין זאת בכתב התביעה המקורי.

עם זאת ועל אף האמור לעיל, בתי המשפט בכלל ובתי הדין בפרט נוטים לאפשר תיקון כתבי טענות במיוחד כאשר מדובר בשלבים המקדמיים של ההליך. זאת, כדי לאפשר את ברורה המלא של המחלוקת, והעמדת הפלוגתא האמתית לדיון, ובשים לב לכך שהתיקון לא יגרום לצד השני עוול שפיצוי כספי לא יוכל לתקן (דב"ע שן/3-23 מדינת ישראל נ' יורם מלמן, פד"ע כא', עמ' 360, ברע (ארצי) 5183/04/14 רוני אהרון כהן נגד CAL,כרטיסי אשראי לישראל בע"מ ואח', ניתן ביום 18.8.14).

בענייננו מתמלאים שני התנאים הנדרשים. מכתבי הטענות עולה כי קיימת מחלוקת בדבר שעות עבודתו של התובע, ובמיוחד לגביע השעות הנוספות לרבות הגמול שלו זכאי התובע בגינם. משכך, יש מקום לאפשר לתובע לתקן את כתב התביעה, ואף להוסיף טענה בדבר עבודה בניגוד לחוק שעות עבודה ומנוחה, על מנת לאפשר לו להציג את גרסתו במלואה, וכדי לברר את המחלוקת עד תום.

תיקון כתב התביעה גם לא יגרום לנתבעים עוול שפיצוי כספי לא יוכל לתקן. עם זאת, בשל השלב המוקדם של ההליך אינני סבורה שיש לחייב את התובע בהוצאות תיקון כתב התביעה בשלב זה של ההליך. לפיכך תובא בקשה זו לתיקון כתב תביעה בחשבון עם סיום ההליך ובהתאם לתוצאה.

כתב התביעה יתוקן, אם כן, כמבוקש.

כתבי הגנה מתוקנים יוגשו תוך 30 יום.