פלוני נ' דרכא בתי ספר (ע"ר)

התביעה בתיק זה עניינה בסיום עבודתו של התובע על רקע מצבו הרפואי.

רקע עובדתי

התובע היה מורה למתמטיקה בבית ספר תיכון XXX ב*** (להלן: ביה"ס) במשך 33 שנים. עד שנת 2011, פעל בית הספר תחת הרשות המקומית, והחל משנה"ל 2011/2012 עבר הניהול לידי הנתבעת, והתובע המשיך לעבוד בבית הספר ברציפות, בהיקף משרה של 100% תחת הנתבעת ובהיקף של שליש משרה כעובד משרד החינוך. בשנת 2012 חלה התדרדרות בבריאותו של התובע, בין היתר בשל אי ספיקת כליות, והוא החל להיעדר מעבודתו תוך ניצול ימי מחלה.

ביום 30.10.13 התקיימה ועדה רפואית מחוזית של משרד החינוך שקבעה לתובע 55% אחוזי נכות לצמיתות וכן כי אינו כשיר לעבודת הוראה. ביום 21.5.14 נערך דיון בנוכחות נציגי הנתבעת, התובע, ונציג ארגון המורים, במסגרתו דנו הנוכחים בסיום העסקת התובע בשל מצבו הבריאותי ועל יסוד החלטת הוועדה המחוזית. עמדת הנתבעת באותו מעמד היתה כי התובע יסיים את עבודתו לאחר ניצול ימי המחלה שעומדים לזכותו ויפרוש לפנסיה רפואית במסגרת מבטחים הוותיקה.

ביום 2.11.15 התובע נבדק על ידי רופא מטעם קרן הפנסיה שקבע כי התובע נמצא באי-כושר זמני בשיעור 50% עד 12/16. בהתאם, כתב נציג ארגון המורים לנתבעת ביום 25.11.15 כי הדיון שנערך ביום 21.5.14 התבסס על ההנחה כי התובע איבד את כל כושר עבודתו, אך בהתאם להחלטת הוועדה הרפואית של קרן הפנסיה, הוא כשיר לעבוד בהיקף משרה של 50% ולכן יש להחזירו לעבודה בהיקף חלקי.

ביום 20.1.16 התקיימה פגישה נוספת בעניין העסקתו של התובע אצל הנתבעת. במהלך הפגישה ציינה גב' מלכה מאיר, מנהלת משאבי אנוש בנתבעת, כי הוסכם בפגישה הקודמת על סיום העסקת התובע לאחר תום ימי המחלה, וכי ימי המחלה שעמדו לזכותו הסתיימו בחודש 12/2015. התובע מנגד טען כי אינו מסכים לסיים את עבודתו כל עוד אינו זכאי לפנסיה מלאה בגין נכותו ולכן ביקש לחזור לעבודה. בתום הפגישה הוסכם כי הנתבעת תמשיך לשלם לתובע שלושה חודשי מחלה נוספים בשיפוי ממשרד החינוך, והתובע יפנה לרופא תעסוקתי על מנת לבדוק את כושר העבודה שלו, והצדדים יערכו דיון נוסף בעוד שלושה חודשים.

ביום 12.2.16 התובע נבדק על ידי רופאה תעסוקתית אשר קבעה כי "לאור מצבו הבריאותי הנוכחי הנ"ל מסוגל המשיך בעבודתו בהוראה בהיקף של לא יותר מ 50% משרה כולל שעות פרונטליות, פרטניות ועוד. המלצה זאת בשלב זה ללא הגבלת זמן".

בתקופה שלאחר מכן המשיכה הנתבעת להעסיק את התובע ולשלם את שכרו תוך ניצול ימי מחלה. מתלושי השכר עולה כי החל מחודש 4/16 הופחתה משרתו של התובע ל-50%. בכל הנוגע להתנהלות בתקופה זו, הצדדים חלוקים: התובע טוען כי לא עבד בפועל שכן הנתבעת לא סיפקה לו עבודה ושכרו שולם על דרך של ניצול ימי מחלה. הנתבעת טוענת מנגד כי לא מצאה לתובע עבודה ראויה בשל התנהלותו הנובעת ממחלתו, ולכן שילמה את שכרו מכספה ללא עבודה בפועל ומבלי שנותרו לזכות התובע ימי מחלה לנצל.

ביום 14.5.18 הנתבעת זימנה את התובע לשימוע כדי לבחון את המשך העסקתו. ביום 24.5.18 התקיימה ישיבת שימוע לתובע שלא בנוכחותו אלא בנוכחות נציג ארגון המורים מטעמו. ביום 29.5.18 שלחה הנתבעת לתובע מכתב פיטורים לפיו העסקתו תסתיים ביום 31.8.18.

התובע ביקש לקיים בעניינו שימוע נוסף. הנתבעת הזמינה את התובע ובא-כוחו לפגישה ביום 28.6.18 במשרדיה. לנוכח בקשת בא-כוח התובע דאז, נדחה מועד הפגישה ליום 16.7.18, אולם בשל התנגדותו לקיים את השימוע במשרדי הנתבעת, לא יצא השימוע אל הפועל.