סע"ש 16505-03-14 מוחמד חמד נגד מועצה מקומית עילוט

1.לפני בקשתה של הנתבעת 2, היא מדינת ישראל - משרד החינוך (להלן: "משרד החינוך") לסילוק תביעת התובע על הסף בשל העדר סמכות עניינית.

2.רקע עובדתי והשתלשלות ההליכים-

א.התובע יליד 1985, מורה במקצועו, התקבל בתחילת שנת הלימודים 2013-2014 לעבוד בתור מורה לערבית ולדת בבית ספר מקיף אצל הנתבעת 1- המועצה המקומית עילוט (להלן: "המועצה").

ב.כעבור חודשיים מתחילת עבודתו, הודיע משרד החינוך למועצה, כי לתובע אין אישור העסקה, בשל מידע שהתקבל, בעניינו, משירות הביטחון הכללי, ועל כן ועל פי חוק הפיקוח על בתי ספר, התשכ"ט - 1969 (להלן: "חוק הפיקוח") על המועצה להפסיק את העסקתו לאלתר.

ג.בהתאם להוראות משרד החינוך, והיות המועצה מתוקצבת על ידו וחל עליה איסור להעסיק ו/או להתקשר עם עובד במידה והוא אינו מאושר על ידי משרד החינוך, הורתה המועצה על הפסקת העסקתו של התובע.

ד.משכך, הגיש התובע תביעה במסגרתה עתר, בין היתר, כי יוצהר שהוא זכאי לעבוד בהוראה אצל המועצה, וכי אין מניעה חוקית האוסרת על משרד החינוך ליתן בגינו אישור העסקה.

ה.ביחד עם התביעה הגיש התובע בקשה למתן צו שיאסור את פיטוריו עד למתן פסק דין סופי בתביעה.

3.להלן, בתמצית, טענות משרד החינוך-

א.לבית הדין אין סמכות לדון במתן אישור העסקה או אי מתן אישור ,על ידי משרד החינוך, לתובע. שכן ההחלטה בכל הנוגע לכך נתונה למנכ"לית משרד החינוך, כאשר ובהתאם לסעיף 20 לחוק הפיקוח, לתובע זכות ערר בפני שר החינוך.

ב.לתובע רישום פלילי ועל כן נדון עניינו בפני הועדה המייעצת למנכ"לית משרד החינוך, אשר בתורה המליצה למנכ"לית, שלא ליתן אישור העסקה, זאת חרף העובדה שתיקו של התובע, נסגר מחוסר ראיות. המנכ"לית אשר הפעילה את שיקול דעתה החליטה לאמץ את ההחלטה.

ג.בסמוך לאחר מכן, התקבל אצל קצין הביטחון של משרד החינוך מידע משירות הביטחון הכללי, אשר ממנו עולה חשד כי התובע מחזיק בהשקפת עולם קיצונית ואף עוסק בהפצתה וכי היה מעורב בתפעול אתר אינטרנט של ארגון שהוצא מחוץ לחוק, לפיכך עולה חשש שמא עלולה להיות בהתנהגותו של התובע השפעה מזיקה על התלמידים.

ד.ביום 12.08.14 עומת התובע עם המידע שהגיע משירות הביטחון הכללי ונשמעו טיעוניו בנדון ואף ניתנה לו האפשרות להשלים את טיעוניו בכתב לאחר שהועבר אליו מידע מפורט יותר. בהמשך ולאחר שטיעוניו נבחנו החליטה המנכ"לית ביום 10.11.14 לדחות את בקשתו למתן אישור העסקה.

ה.על החלטת המנכ"לית מיום 10.11.14, הגיש התובע ערר לשר החינוך (וזאת בהתאם לסעיף 20 לחוק הפיקוח, אלא שטרם ניתנה החלטה, בענין ערר זה.

ו.לא זו אף זו, היות וענייננו בדיון בהחלטתו שר החינוך (אשר ממילא עדיין לא ניתנה) אזי הסמכות לדון בעניין מסורה לבית המשפט העליון בשבתו כבית המשפט הגבוה לצדק זאת מכוח סעיף 1 לחוק יסוד: השפיטה.