סע"ש 16232-05-14 אשיטו נ' דנאל אדיר יהושע בע"מ ואח'

1. בפניי בקשה למתן צו גילוי ועיון במסמכים ספציפיים כך שהנתבעות 2,4 תגלינה את כל דוחות השעות של המבקשת ותאפשר לה עיון במסמך המקורי מ-19.10.10, שצורף כנספח 1 להגנתן ("דוחות"; "הנספח").

טוענת התובעת כי ב-2.7.14 פנתה בבקשת עיון, ב-24.7 פנתה בשנית.

אי מענה לפניית חבר למקצוע (כל שכן פעמיים), מהווה עבירה אתית והתנהגות תמוהה לא פחות.

הנתבעות לא השיבו על פניות טרם הגשת התביעה.

התובעת מפנה לתקנה 46(א) לתקנות ביד"ע ולבר"ע 6546/94 בנק אגוד נ' אזולאי הנרי.

המשיבות מסתמכות על הנספח כאילו מהווה "כתב סילוק", אף שאין בו פירוט רכיבי השכר, הסכומים, ויתור וכו'. בהסתרת מסמך המקור, באופן שמקשה על זיהוי החתימה – יש לפגוע ביעילות ובתקינות הדיון והאפשרות להגיע לחקר האמת.

כך ברי כי הדוחות רלוונטיים, משתבעה התובעת שעות נוספות ומשמֵעולם לא קיבלה הדוחות.

ביום 19.1.15 הגישה התובעת "בקשה נוספת למתן צו גילוי ועיון במסמך ספציפי", לגילוי נספח 4 להגנה, אישור מסירה/אישור פקס למשלוח נספח 4 ("נספח 4"), שהוא תשובת הנתבעות לב"כ התובעת.

נספח 4 רלוונטי להוכחת התנהלות הנתבעות בהתעלמות מפניות התראה בטרם הגשת התביעה.

גילוי ועיון יקדמו וייעלו ההליך ויביאו לחקר האמת ויתמכו בגרסת התובעת.

2.בתגובה לבקשות (26.1.15) עתרו הנתבעות לדחיית הבקשה, להורות לתובעת להגיש תצהיר גמ"ס מטעמה ולחייב התובעת בהוצאות.

מדובר בבקשת סרק, שהיא נדבך נוסף בהתנהלות התובעת.

התובעת הגישה בקשה (18.11.14) לדחיית התביעה כנגד הנתבעים 1, 3 ("הנתבעים"). בדיון המוקדם, לאחר דרישתם, נאותה התובעת לחשוף כי חתמה הסכם פשרה עם הנתבעים, וכל שהואילה בטובה לומר הוא שקבלה במסגרתו 50,000 ₪ ("ההסכם"). כך סרבה להציגו אלא, במעטפה סגורה לביה"ד.

הגם שהוחלט ע"י כב' השופטת ש. אלקיים על גמ"ס עד 1.2.15, הגישה התובעת הודעות/בקשות שונות ומשונות, 4 במספר – ובלא שהגישה תצהיר גמ"ס, כחובתה, והכל, בלא שעיינה בתצהיר גמ"ס מטעמן (שצורף).

לדוחות – בשים לב לתקופת העבודה (15.7.07 – 3.08) ולתחולת תיקון 24 לחוק הגנת השכר – אין דוחות לתקופה דנא.