סע"ש 15410-06-14 חוסייאן נ' א. אסדי - עבודות הנדסיות וקבלניות בע"מ ואח'

1.לפני בקשת הנתבע 2 למחיקת התביעה על הסף מחמת היעדר עילה.

2.ביום 9.6.2014 הגיש התובע תביעה כנגד הנתבעים על סך של 268,548 ₪ וזאת בגין זכויות המגיעות לו לטענתו עבור תקופת העבודה וסיומה ובכלל זה: גמול שעות נוספות, פדיון חופשה שנתית, דמי חגים, דמי הבראה, ביגוד, גמול עבודה בשבת, פיצויי פיטורים, תמורת הודעה מוקדמת ופיצוי בגין העדר הפרשה לפנסיה.

עוד נטען כי הנתבע 2 התחייב אישית בפני מכובדים רבים לשלם לתובע בפשרה את סכומי התובענה שהוערכו בטרם הגשת התביעה בסך של 60,000 ₪ אך בהמשך הוא התנער מהתחייבות זו.

3.לטענת הנתבע 2 (להלן – הנתבע), אין בעובדה שהוא משמש כבעלים ומנהל של הנתבעת 1 (להלן –הנתבעת) כדי לחייב אותו באופן אישי בחיוביה של הנתבעת כלפי התובע. הנתבעת היא אישיות משפטית נפרדת ועצמאית, פעילה ובמצב כלכלי יציב.

עוד נטען כי אין ממש בטענת התובע לפיה הנתבע התחייב בפני מכובדים מהישוב לשלם לו סך של 60,000 ₪.

4.בתגובת התובע נטען כי הבקשה אינה נתמכת בתצהיר ודי בכך כדי לדחותה על הסף.

הטענה לפיה הנתבע כבעל המניות התחייב כלפי התובע הינה טענה עובדתית שלצורך הכרעתה ידרש בית הדין לשמיעת עדים. עוד נטען כי העדים שנכחו בעת ההסכמה הם מכובדים מכפר בענה ואחד מהם הוא אמאם המסגד של הכפר.

5.ההלכה בכל ערכאות המשפט ובפרט בבתי-הדין לעבודה היא כי דחיית תובענה על הסף או מחיקתה הן בגדר אמצעים הננקטים בלית ברירה ופתרון המחלוקת לגופה הוא לעולם עדיף. מגמתם של בתי-המשפט בכלל ובתי-הדין לעבודה בפרט, לברר ולהכריע בתובענה לגופה, על פני סילוקה על הסף [ראו: דב"ע (ארצי) מז/15-3 אפנר נ' מפעלי הדסה לנוער, עבודה ארצי, כרך כ(2) 242; דב"ע (ארצי) נא/3-31 חיפה כימיקלים בע"מ נ' כלפון, פד"ע כב 518; דב"ע (ארצי) נא/3-195 תובנה מכונות תרגום נ' סגל, פד"ע כג 274]. עוד נפסק שסעד של סילוק תובענה על הסף הוא סעד קיצוני ובית-הדין אינו נוקט בו אלא במקרים חריגים [ראו: ע"ע (ארצי) 408/07 מדינת ישראל נ' כהן (13.02.2008)].

6.גם במקרים, בהם נוכח בית המשפט כי לתביעת התובע סיכוי קלוש, בית המשפט לא יחסום בפני התובע את האפשרות לברר את תביעתו לגופה [ראו: בג"צ 254/73 צרי חברה פרמצבטית וכימית נ' בית הדין הארצי לעבודה, פד"י כח(1) 372; ע"א 76/86 ד"ר יוסף פיינשטיין נ' ה. ש. מלונות בע"מ, פ"ד מג (3) 124). רק לאחרונה בבר"ע 12384-02-10 (החלטה מיום 10.2.2012) חזר בית הדין הארצי על הנסיבות שבהן ייעתר בית הדין לבקשה למחיקה על הסף וכדלקמן:

"מתן סעד של מחיקת תביעה על הסף מחוסר עילה מחייב קביעה, שגם אילו היו העובדות הנטענות לביסוס העילה מוכחות במלואן, אין בנמצא עילה מצד הדין אשר מאפשרת היענות לתביעה [ע"א 6313/01 עיזבון המנוח שיאון ז"ל - הכשרת היישוב חברה לביטוח בע"מ, נ(1) 567].

על כן, נקודת המוצא לדיון בבקשה לסילוק על הסף היא כתב התביעה שהוגש על-ידי התובע, כאשר על בית-הדין לבחון אם בהנחה שיוכיח את טענותיו יוכל לזכות בתביעתו.

במסגרת בקשה למחיקת תביעה על הסף מחמת היעדר עילה נדרש בית-הדין ל"בחינה טכנית-פורמאלית של כתב התביעה" בלבד, במסגרתה די בכך שהתובע יראה כי על-פני כתב התביעה בידו עילה בת תביעה [ע"א 2967/95 מגן וקשת בע"מ - טמפו תעשיות בירה, פ"ד נא(2) 312]".