סע"ש 14623-06-14

1.לפניי בקשת המבקש מיום 17.5.15, כי אפסול עצמי מלדון בהליך זה, ובכל הליך אחר הנוגע לב"כ המבקש.

2.עיקר טרוניותו של המבקש, נוגעת לתוכנה של החלטה שניתנה במעמד הדיון המוקדם שהתקיים לפני ביום 30.4.15, במסגרתה חוייב בהוצאות לטובת המשיבה, מפאת אי עמידתו בצו לגילוי לגילוי מסמכים כללי, שניתן בהחלטה מיום 28.6.14.

3.לטענת המבקש, החלטה זו, שגויה, ויש בה כדי ללמד על חשש ממשי למשוא פנים, שכן כי היא ניתנה על מנת להטות משפט לטובת המשיבה. עוד ציין המבקש, כי סורב על ידי להביע את עמדתו במהלך הדיון, ואף בכך יש כדי ללמד על משוא פנים לטובת המשיבה.

4. במסגרת תגובתה לבקשה, הודיעה המשיבה על התנגדותה לבקשה.

5.על פי הדין, "מעצם היות הבקשה לפסלות שופט בקשה המטילה צל כבד על שופט אישית ועל מערכת השפיטה, מתחייבות ראיות משמעותיות לשם הוכחת קיומה של עילת פסלות (ראו, למשל, עפ"ס 31944-03-12 פנחס מורגנשטיין - בנק המזרחי המאוחד בע"מ, ניתן ביום 4.4.2012). עילת הפסלות תיבחן באמת מידה אובייקטיבית ואין די בתחושתם של בעלי הדין ובאי כוחם או בהשקפתם הסובייקטיבית (ראו, למשל, עפ"ס 57019-01-11 ליאת חן - בן עליזה חן ושות', 21.2.2011, להלן: עניין ליאת חן).

6.במקרה שלפניי, לא מצאתי כי מתקיימות נסיבות אובייקטיביות המעלות חשש ממשי לקיומו של משוא פנים, והבקשה מעוגנת בעיקרה בתחושותיו הסובייקטיביות של המבקש.

7.עיקר טעמו של המבקש הוא, כאמור, בחוסר שביעות רצונו מפסיקת ההוצאות שנפסקו לחובתו בהחלטה מיום 30.4.15, ואולם, טענתו זו אינה יכולה לשמש בסיס לבקשת פסלות שופט.

ההחלטה לחייב את המבקש בהוצאות, נבעה מהצורך בקיום קדם משפט נוסף, עקב אי עמידתו בצו לגילוי מסמכים שניתן במסגרת ההחלטה מיום 28.6.14, ותואמת את האמור בסעיף 9 לאותה החלטה, לפיו אי עמידה בהנחיות שנקבעו בהחלטה, עלול לגרור חיוב בהוצאות.

8.כמו כן, על פי ההלכה הפסוקה, "חוסר שביעות הרצון של המערערת מהחלטותיו של בית המשפט ומהתנהלותו אין בו כדי להקים עילת פסלות" (ע"א 7831/14 וינברג נ' גרינבוים, 23.12.14). לפיכך, אי שביעות רצונו של המבקש מההחלטה, אינה יכולה לבסס עילת פסלות.

יתר על כן, אי שביעות רצון מהחלטה, מהווה, למעשה, "עילה ערעורית", ולא עילה לפסלות שופט.