סע"ש 14277-10-14 לוי נ' עיריית צפת ואח'

1.התובע, מר יוסי לוי (להלן: "התובע") עבד בנתבעת 1, עיריית צפת (להלן: "הנתבעת") החל משנת 2008, תחילה דרך חברת כוח-אדם, ולאחר מכן נקלט בשנת 2009 כעובד של הנתבעת. לאורך כל התקופה שימש התובע כנהגו האישי והמאבטח של הנתבע 2, מר אילן שוחט (להלן: "הנתבע"). ביום 31.7.2014 פוּטר התובע מעבודתו.

2.ביום 7.10.2014 הגיש התובע תובענה כנגד הנתבעים בדרישה לסעדים כספיים, כפועל יוצא מסיום עבודתו בנתבעת, כדלקמן: פיצוי בגין פיטורים שלא כדין וללא עריכת שימוע כדין, פיצויי פיטורים, הפרשי שכר, הפרשי שעות נוספות, יתרת פדיון חופשה שנתית.

3.יצוין עוד, כי ביום 18.1.2015 נדחתה בקשה לסילוק התביעה על הסף, שהוגשה על ידי הנתבע, ובגין הגשת התביעה כנגדו.

4.עתה מונחות בפני שלוש בקשות מטעם הצדדים בתיק זה, לגילוי ועיון במסמכים – בקשה מס' 12 הוגשה על ידי התובע, ועניינה ברכיב התביעה המתייחס לגמול שעות נוספות, ובטענתו כי על הנתבעת לחשוף את יומני העבודה של הנתבע; בקשה מס' 14 הוגשה על ידי הנתבעת, ובה מתבקש בית הדין להורות לרשות הרישוי במשרד התחבורה ליתן תעודת עובד ציבור המעידה על דרגות רישיון הנהיגה של התובע בשנים 2008 – 2014; בקשה מס' 15 הוגשה על ידי הנתבע, ועניינה בטענתו כי על התובע ליתן פרטים טובים יותר באשר לכתב התביעה, ובטענתו כי על התובע לחשוף ראיה שמתוארת בסעיף 59 לכתב התביעה.

5.לאחר קבלת ארכות, המציאו הצדדים לתיק בית הדין את עמדותיהם השונות ביחס לבקשות. להלן אפרט כל בקשה, את הרקע העומד מאחוריה, טענות הצדדים, ולבסוף – את הכרעת בית הדין לגביה.

6.הדין הרלוונטי – תקנה 46(א) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"א-1991 קובעת כדלקמן: "(א) בית הדין או הרשם רשאי ליתן צו למסירת פרטים נוספים, ולבקשת בעל דין אף לגילוי או לעיון במסמכים, אם היה סבור שיש צורך בכך כדי לאפשר דיון יעיל או כדי לחסוך בהוצאות". תקנה זו מטילה חובה על שני הצדדים להליך המשפטי לגלות את המסמכים המצויים בידיהם, כדי "להגשים את התכליות של גילוי האמת, עשיית צדק בהליך השיפוטי וייעול הדיון מעצם ניהולו 'בקלפים גלויים'" (ע"ע (ארצי) 22749-09-10 טבע תעשיות פרמצבטיות בע"מ נגד בלזר, ניתן ביום 27.1.2011). כלומר, על פי הפסיקה, בית הדין ייעתר לבקשה לגילוי מסמכים כאשר המסמכים המבוקשים רלוונטיים לפלוגתאות המתעוררות בהליך.

7.בית הדין הארצי חזר לאחרונה על עיקרי ההלכה הפסוקה בבר"ע (ארצי) 54124-06-12 דיוינסקי – HSBC Private Bank Swiss SA (ניתן ביום 7.3.2013), בפוסקו כדלקמן –

כידוע, השאלה הראשונה אותה יש לבחון בהכרעה בבקשה לגילוי מסמכים היא שאלת הרלבנטיות. בעניין זה קבע בית הדין הארצי בעניין אבנצ'יק (ע"ע 494/06 מדינת ישראל – אבנצ'יק (ניתן ביום 28.3.2007), כי למבחן הרלבנטיות שני היבטים: ההיבט הצר (או תנאי הסף) וההיבט הרחב.

8.לגבי ההיבט הצר (או תנאי הסף) – במסגרתו בוחן בית הדין אם קיימת זיקה ממשית בפועל בין הטענות שבבסיס הבקשה לגילוי מסמכים לבין טענותיו של המבקש בהליך העיקרי. במסגרת זו על בית הדין לבחון האם מתקיימת זיקה בין המידע המבוקש במסמכים שגילויים מתבקש לבין עילת התביעה; האם קיימת תשתית עובדתית לכאורית לביסוס הטענה שגילוי המידע במסמכים המבוקשים דרוש להוכחת עילת התביעה; מהות הזיקה, לאמור חשיבות גילוי המסמכים להוכחת העילה המשפטית או הפרכתה בהליך העיקרי, ותרומתה לענייניות הדיון המשפטי וקידומו; חשיבות הראיות שגילויין מתבקש, לאור טענות הצדדים כפי שנטענו במסגרת ההליך העיקרי; השלב בו מצוי בירור ההליך העיקרי בעת הגשת הבקשה לגילוי מסמכים.