סע"ש 14277-10-14.18 ינואר 2015

מיום 23.7.2014); בש"א (נצ') 1193/10 כץ נ' בדראן (החלטה מיום 11.3.2010); בש"א (ת"א) 7748/09 פורר נ' דבש (החלטה מיום 9.3.2010); בש"א (נצ') 4448/08 מימון נ' חניה (החלטה מיום 10.12.2008, שניתנה אף היא בעניינה של עיריית צפת).

18.למעשה, הקו הפסיקתי המאפיין את בתי הדין האזוריים, מאז מתן הלכת טרנר, הינו שלא לסלק על הסף תביעות כנגד העומדים בראש הרשות. לא מצאנו לנכון לחרוג מהלכת טרנר, המחייבת אותנו, ומהקו הפסיקתי שתואר כאמור לעיל, וזאת בהיעדר סיבה יוצאת דופן. כל זאת, משעה שטיעונים דומים לאלה שמעלה כאן הנתבע, נידונו למעשה במקרים דומים, ונדחו.

ודוק – גם העובדה כי משרתו של התובע היתה משרת אמון, אינה מבטלת את החובות שחבים כלפיו הנתבעים, לפי משפט העבודה, וככל שחובות אלה הופרו (ראו ע"ע (ארצי) 44309-05-11 להב נ' מדינת ישראל, ניתן ביום 22.1.2013).

19.באשר לטענתו של הנתבע, לפיה התביעה לפיצוי בגין נזק לא ממוני הינה תביעה נזיקית אשר הוצאה מתחום סמכותו של בית הדין – הרי שבית הדין הארצי קבע, כי המבחן לקביעת סמכותו העניינית של בית הדין לעבודה הוא "עילת התביעה":

" אחד המבחנים לקביעת סמכות עניינית הוא מבחן העילה במובנה הרחב ... מספר קריטריונים נקבעו על מנת לבחון קיום סמכות עניינית לערכאה שיפוטית. האחד הוא בחינת הסמכות על פי הסעד המבוקש. הגישה במשך תקופה ארוכה הייתה שאם הסעד הוא בסמכותה של ערכאה מסוימת הרי שיש לאותה ערכאה סמכות עניינית... עם השנים התבסס דווקא הפן השני, הקריטריון השני, הוא זה הקובע סמכות על פי העילה, המהות, כקנה מידה עיקרי. בעיני קריטריון זה הוא החשוב מבין השניים.." (ע"ע 259/05 א.מ חטיפי העמק נ' בן סאלים, ניתן ביום 26.4.2006).

20.כלומר, בידי התובע הבחירה האם לבסס את תביעתו על עילת תביעה חוזית, או שמא על עילת תביעה נזיקית. כאשר מדובר בתביעה שעילתה הפרת חוזה עבודה, העובד יכול לתבוע גם פיצוי על נזק לא ממוני (ע"ע 687/05 גור נ' מכתשים מפעלים כימיים בע"מ, ניתן ביום 15.11.2006), ויש לבחון האם עילת התביעה נובעת מזכויות המוקנות ומחובות המוטלות במסגרת היחסים החוזיים שבין העובד והמעביד, או מזכויות וחובות שמקורן במשפט העבודה. במקרים אלו, ולהבדיל מעילות נזיקיות "טהורות", מוקנית הסמכות העניינית לבית הדין לעבודה (ראו גם דב"ע נה/283-3 מרגלית נ' פז חברת נפט בע"מ, פד"ע כט 264).

21.בענייננו, ובכל הקשור לנתבע, המדובר בעילות אשר יסודן במערכת יחסי העבודה בין הצדדים, והנובעת מזכויות שמקורן במשפט העבודה וביחסים החוזיים שבין עובד למעביד (ראו דב"ע נג/144-3 מדינת ישראל נ' מצגר, פד"ע כו 563).

22.לאור האמור, אין בידינו לקבל את הבקשה לסילוק התביעה מהטעמים שפורטו לעיל.

טענת החסינות

23.סעיף 7א לפקודת הנזיקין, שעניינו "חסינות עובד הציבור", קובע כדלקמן:

"(א)לא תוגש תובענה נגד עובד ציבור על מעשה שעשה תוך כדי מילוי תפקידו השלטוני כעובד ציבור, המקים אחריות בנזיקין; הוראה זו לא תחול על מעשה כאמור שנעשה ביודעין מתוך כוונה לגרום נזק או בשוויון נפש לאפשרות גרימתו במעשה כאמור...".