סע"ש 14007-01-15 עזגד נ' בלומנטל ואח'

הבקשה ותמצית טענות הצדדים

1.לפנינו בקשה לגילוי מסמכים ועיון במסמכים ספציפיים אשר הוגשה במסגרת תביעתה של הגב' אושרית עזגד (להלן: התובעת) לביטול פיטוריה והשבת כלל זכויותיה כעוזרת לסמנכ"ל משאבים בנמל אשדוד. ולחילופין, לתפקיד אחר, בתנאים דומים. התובעת הועסקה בחברת נמל אשדוד בע"מ (להלן: הנתבעת) בתפקיד עוזרת סמנכ"ל משאבים, במשרה מיוחדת של אמון אישי בהסכם עבודה אישי. עבודת התובעת התבצעה בצמוד לסמנכ"ל משאבים (דאז), מר עובדיה כהן, במשך למעלה משלוש שנים. משעה שמר כהן, סיים תפקידו, לנתבעת לא היה עוד בסיס להמשך העסקת התובעת כעוזרת לסמנכ"ל משאבים. הנתבעת זימנה את התובעת לשימוע לפני פיטורים.

2.בטרם נערך שימוע בעניינה, ביום ה- 4.11.2014 פנה ב"כ התובעת לנתבעת, בדרישה לקבלת מסמכים ומידע בקשר לסיום העסקתה. ב- 6.11.2014 הנתבעת המציאה לעיון התובעת מסמכים רבים ואת טעמי החברה לאי מסירתם של מסמכים אחרים בבקשתה הנוכחית לבית הדין, טוענת התובעת כי הנתבעת העבירה לידיה רק חלק מהמסמכים והמידע הנדרש בתואנות חיסיון והגנת הפרטיות, הכול שעה שהמידע הנדרש על ידה, קשור בעיקרו לעובדים בעלי נסיבות דומות, ואשר ביחס אליהם, פעלה הנתבעת באופן שונה ומפלה. הנתבעת טוענת כי הבקשה של התובעת איננה נתמכת בתצהיר וכי איננה מנומקת כנדרש בכל הנוגע לרלוונטיות כל מסמך וכיצד גילויים יסייע לבירור המחלוקת.

הכרעה

המסגרת הנורמטיבית

3.תקנה 46(א) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב-1991 (להלן: "התקנות"), קובעת כדלקמן:

"בית הדין או הרשם רשאי ליתן צו למסירת פרטים נוספים, ולבקשת בעל דין אף לגילוי או לעיון במסמכים, אם היה סבור שיש צורך בכך כדי לאפשר דיון יעיל או כדי לחסוך בהוצאות".

4.תכליתה המרכזית של תקנה 46 (א) לתקנות, היא להביא לחשיפת האמת ולעשיית צדק בהליך השיפוטי, כמו גם לייעול הדיון על ידי ניהולו "בקלפים גלויים". עמד על כך בית הדין הארצי בפרשת מכתשים (ע"ע (ארצי) 28222-05-10 מכתשים מפעלים כימיים בע"מ - יהודה פלצ'י (21.9.2010) (להלן – עניין מכתשים), (ע"ע (ארצי) 22749-09-10 טבע תעשיות פרמצבטיות בע"מ - עיזבון המנוחה טלי אורן בלזר ז"ל (27.01.2011) (להלן-עניין טבע תעשיות)). חובת הגילוי נובעת אף מיחסי האמון שבבסיסם של יחסי העבודה, ומעקרון היסוד של שקיפות (עניין מכתשים).

5.בהתייחס למידת הרלוונטיות של המסמך המבוקש לצורך ההכרעה בשאלות שבמחלוקת, נקודת המוצא של הליך גילוי מסמכים ועיון בהם היא של גילוי מרבי ורחב ככל האפשר של המידע הרלוונטי למחלוקת, שכן, כאמור, ביסוד ההליך השיפוטי עומדת חשיפת האמת. על כן כל מסמך שיש בו לסייע לקו החקירה וכל מסמך הכולל מידע המאפשר לצד לקדם את עניינו רלוונטי הוא (בג"ץ 844/06 אוניברסיטת חיפה - פרופ' אברהם עוז, (14.05.2008), (ע"ע (ארצי) 482/05 שלומי משיח – בנק לאומי לישראל בע"מ, (22.12.2005), (ע"ע (ארצי) 1185/04 אוניברסיטת בר אילן – ד"ר צמח קיסר, (24.03.2005); עניין מכתשים).

6.אשר למבחן הרלוונטיות נפסק על ידי בית הדין הארצי בעניין אבנצ'יק כדלקמן - "שני תנאים להתקיימותו של מבחן הרלבנטיות: תנאי הסף, בו נדרשת הוכחת קיומה של זיקה ברורה בין גילוי החומר המבוקש לבין טענותיו של המבקש בהליך העיקרי. זהו ההיבט הצר של מבחן הרלבנטיות, שקיומו הוא תנאי הכרחי, לקיומו של "דיון יעיל" כנדרש בתקנה 46 לתקנות. אולם אין זה תנאי מספיק. התקיים תנאי הסף, יוסיף בית הדין ויידרש להיבט הרחב של מבחן הרלבנטיות. במסגרת זו תיבחן הבקשה לגילוי מסמכים, על רקע נסיבותיו של המקרה הנדון; בשים לב לאמות המידה הקיימות ומשקלן מנקודת מבטו של מבקש גילוי המידע; ההשלכות על ההליך העיקרי ועל האינטרסים של הצדדים; ומידת תרומתם של כל אלה לקיומו של 'דיון יעיל' בהליך העיקרי". (ע"ע (ארצי) 494/06 מדינת ישראל-נציבות המים - אבנצ'יק, (28.3.07), (להלן - עניין אבנצ'יק)).