סע"ש 13870-09-14.19

1.הנתבע 1 (להלן – הנתבע) הגיש בקשה לסילוק התביעה על הסף מחמת היעדר סמכות מקומית ולחילופין להעברת הדיון לבית הדין האזורי לעבודה בנצרת, אשר לו מסורה הסמכות המקומית לדון בתביעה.

עוד התבקש להאריך את המועד להגשת כתב ההגנה של הנתבע כך שיוגש 30 ימים ממועד ההכרעה בבקשה זו.

לטענת הנתבע, התובעת עבדה כמטפלת סיעודית לבתו בת אל בן עמי, העבודה בוצעה בבית המשפחה ברמת ישי .

לפיכך, הסמכות המקומית מסורה לבית הדין האזורי לעבודה בנצרת.

2.התובעת מתנגדת לבקשה.

לטענתה, הבקשה הינה נסיון להאריך את המועד להגשת כתב הגנה ולהעביר את הדיון למקום מושבו של ב"כ הנתבע מטעמי נוחות.

הנתבעת 2 לא כפרה בסמכותו המקומית של בית דין זה.

הבקשה הוגשה בשיהוי רב ותוך התעלמות מפסיקתו של בית המשפט העליון לפיה אין זה ראוי להעלות טענות טרומיות בדבר הסמכות המקומית.

3.תקנה 3(א)(1) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), תשנ"ב- 1991 קובעת כי:

"בתובענה כאמור בסעיף 24(א)(1) לחוק – בית הדין האזורי אשר באזור שיפוטו נמצא מקום העבודה של העובד שהיא העבודה נושא התובענה, או שבאזור שיפוטו בוצעה העבודה."

4.בענייננו, לטענת הנתבע, התובעת עבד כמטפלת סיעודית לביתו בבית המשפחה ברמת ישי. אמנם, בתגובה, התובעת אינה מתייחסת לכלל למקום ביצוע העבודה ואולם עיון בכתב התביעה מעלה כי אין מחלוקת עבודת התובעת התבצעה ברמת ישי (סעיף 2 לכתב התביעה).

לפיכך, בהתחשב במקום העבודה ובמקום ביצוע העבודה, בית הדין האזורי לעבודה בנצרת הינו בית הדין המוסמך לדון בתובענה.