סע"ש 1384-06-15

החלטה

(בעניין אי קיום החלטות בית הדין)

1.בהחלטת בית הדין מיום 15/12/16 במעמד הצדדים נתנו מספר החלטות לנתבעת כפי שיפורט להלן.

2.ראשית נקבע, כי בתוך 14 יום מאותו מועד, ימציא בא כוח הנתבעת לתיק בית הדין עם העתק במישרין לבא כוח התובע, את דוחות הנוכחות של התובע לכל תקופת עבודתו בנתבעת.

עוד נקבע כי מובהר בזאת שככל שלא יומצאו הדוחות בתוך המועד כאמור לעיל, תיחשב הנתבעת כמי שאין בידיה דוחות נוכחות והיא לא תורשה להגישם במועד מאוחר יותר, אלא ברשות מיוחדת מאת בית הדין.

המועד להגשת הדוחות חלף זה מכבר מבלי שהוגשו כל הודעה או בקשה מטעם הנתבעת, ועל כן אני מורה כי הנתבעת נחשבת כמי שאין בידיה דוחות נוכחות והיא לא תורשה להגישם במועד מאוחר יותר, אלא ברשות מיוחדת מאת בית הדין.

3.שנית נקבע כי בתוך 14 יום מאותו מועד, ימציא בא כוח הנתבעת לתיק בית הדין עם העתק במישרין לבא כוח התובע, פירוט של תחשיב היקף משרתו של התובע לכל תקופת עבודתו בנתבעת וכן תחשיב של שווי החופשה המגיע לתובע לכל תקופת עבודתו לשיטת הנתבעת.

המועד להגשת הפירוט האמור חלף זה מכבר מבלי שהוגשו כל הודעה או בקשה מטעם הנתבעת, ועל כן אני מורה כי ככל שעד ליום 14/2/16 לא ימצא הפירוט כאמרו לעיל בתיק בית הדין, תיחשב הנתבעת כמי שמודה בהיקף המשרה כנטען על ידי התובע ובהיקף הזכאות לפדיון חופשה כנטען על ידי התובע, ללא צורך בהחלטה נוספת.

4.בנוסף לאמור לעיל, נקבע כי בתוך 7 ימים מאותו מועד, ימציא בא כוח הנתבעת לתיק בית הדין תצהיר של מנהל הנתבעת, ובו פירוט הנסיבות בעטין נעדר מהדיון.

ביום 24/12/15 הוגשה בקשת ב"כ הנתבעת להאריך לו את המועד להגשת התצהיר עד ליום 31/12/15.

הבקשה נענתה בהחלטת בית הדין מאותו יום, אלא שעד למועד זה לא הוגש תצהיר מטעם מנהל הנתבעת, ועל כן אין לי אלא להסיק כי נעדר בנסיבות לא מוצדקות מהדיון, דבר שהכביד על היכולת לקדם את הדיון.

בנסיבות אלו אני שוקלת לחייב את הנתבעת בהוצאות לטובת אוצר המדינה בשל הזלזול בזמנו של בית הדין והחלטותיו. בטרם אעשה כן, ניתנת ארכה לנתבעת להגיב בכתב עד ליום 14/2/16 על הכוונה לעשות כן.